"אשה ריח ניחוח לה'" (א', ט')

המשנה במסכת מנחות (ק"י.) אומרת: "נאמר בעולת בהמה 'אשה ריח ניחח', ובעולת העוף (פסוק י"ג) 'אשה ריח ניחח', ובמנחה 'אשה ריח ניחח' (ב', ב'), לומר לך: אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכון לבו לשמים".

ונראה לרמז רמז נפלא לדברי חז"ל הללו, על פי הידוע שתיבת "גם" תמיד באה לרבות, ותיבת "אך" תמיד באה למעט. והנה האותיות "למד" ו"בית" [ל"ב] נמצאות אחרי ה'אך' ולפני ה'גם' (א' ב' ג' / כ' ל' מ'). הרי שבין אם אתה בא למעט ('אך') ובין אם אתה בא לרבות ('גם') - תמיד תכון את ה"לב" לשמים... [בעל ה'הפלאה']

וברוח רמז נפלא זה נתן לבאר את מאמר החכם מכל אדם: "לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו" (קהלת י', ב').

והיינו שהחכם הולך לימין ה'לב' - 'אך' (האותיות המופיעות לפני ל"ב בסדר האלפבית, כ-א' או כ'-ל'), וממעט עצמו ולא מתגאה. אולם הכסיל הולך לשמאל ה'לב', האותיות שאחרי האותיות 'למד' ו'בית' - 'גם' (האותיות המופיעות אחרי ל"ב בסדר האלפבית, כ-מ' או מ'-ת'), ומרבה עצמו ומתגאה...

ובזה ימתקו מאד דברי נעים זמירות (תהלים ט"ז, י'): "שויתי ה' לנגדי תמיד, כי מימיני בל אמוט".

אימתי אני רואה ומשוה את הקדוש ברוך הוא כנגדי ואני והוא דרים בכפיפה אחת? - כאשר מימיני - "בל", כאשר אני מתנהג בענוה וממעט את עצמי כאותיות שמימין ל'בל' - 'אך'... [חוות יאיר]

ולפי זה נראה להמתיק את צווי התורה "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" (במדבר ט"ו, ל"ט). שכן האותיות שאחרי ה'לב' הן 'גם' (כפי שראינו: ל' אחרי כ', ב' לפני ג'), והאותיות שאחרי 'עין 'הן' כסף' (כלומר, האותיות כ' אחרי ע' בסדר האלפבית, והאות ס' אחרי י').

ועל כך מזהירנו הכתוב: אל תתורו 'אחרי' אותיות 'לב', כלומר אל תהיו בעלי גאוה (המיצג את "גם" - המרבה עצמו).

ואל תתורו 'אחרי' אותיות 'עין' - אל תהיו רודפי ממון (המיצג את "כסף" - המרדף החמרי). [היהודי הקדוש מפשיסחא]