סיפור: ה"נודע ביהודה" השיב את הפיקדון לבעליו

נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכיחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו (ה כא)

ה"נודע ביהודה", השיב את הפיקדון לבעליו

מעשה בגביר נכבד שהגיע אל העיר "פראג" בצהרי יום השישי. הוא הצליח למצוא אכסניה אך חשש להחביא שם את תיקו עם הכסף, לכן הלך לסוחר שהכיר והפקיד אצלו את התיק אך מרוב הלחץ ועייפות הנסיעה לא ביקש שיכתוב לו שטר הפקדה.

במוצאי השבת, פנה אל הסוחר וביקש ממנו את התיק אך להפתעתו הסוחר הרים גבה כלא מבין ואמר: "על איזה תיק אתה מדבר?! לא הפקדת אצלי מאומה! כנראה שאתה מתבלבל!", הסוחר חשב שהוא צוחק עמו אך ככל שנקפו הדקות הסוחר הבין שחברו באמת כופר בפיקדונו. הגביר העשיר התחנן אליו שיחזיר לו את התיק עם הכסף הרב שהיה בו ולא יצערו, אך הדברים נפלו על אוזניו האטומות וליבו הערל של הסוחר שלא שעה לתחנוניו.

בצר לו, פנה הגביר אל המרא דאתרא, הגאון הרב יחזקאל לנדא זצוק"ל, כדי שיצילו מיד עושקו. הרב שמע את הסיפור והבטיח לו שיעשה הכל כדי להוציא את הצדק לאור. ואמר: "כשאני אזמין את הסוחר אלי, באמצע אתה תכנס לחדר ותאמר את דבריך".

הרב הזמין את הסוחר לביתו. כשהגיע הסוחר הרב קיבלו בסבר פנים מאירות ושוחח עמו על עניי העיר והמשפחות שבמצוקה, וביקש ממנו לתרום סכום של אלף רובל לטובת ארגון הצדקה. הסוחר אמר שמצבו לא טוב כפעם. הרב הוריד את בקשתו למחצית הסכום אך גם אז נתקל הרב בסירובו של הסוחר בטענה כי המצב לא מאפשר לו כרגע. הרב ניסה להוריד את סכום התמיכה לשלוש מאות רובל אך גם אז ידו לא נפתחה. באותו רגע פרץ הגביר אל החדר והתחיל לקבול: "כבוד הרב! בדיוק עכשיו באתי להגיש תביעה לדין תורה על האיש הלז, שכפר בפיקדון שנתתי לו לשמור לי ביום שישי האחרון!!!"

הרב הרגיע אותו וביקש ממנו לספר לו את הענין. לאחר מכן פנה הרב אל הסוחר ושאל אותו: "האם אתה מכיר את האיש הזה?" "כן, אני מכירו בעבר ניהלתי עמו קשרי מסחר, אך לא ראיתיו זמן רב ובמוצאי שבת האחרון לפתע דפק על דלת ביתי וביקש את תיק הכסף שלטענתו הפקיד בביתי ביום שישי האחרון". "שקרן!!! רמאי וגזלן!!! איך אתה מעז לשקר לרב?! תתבייש לך!!!" זעק כנגדו הגביר.

"לא נראה לי שתצליח להשתחרר מהאיש הזה כל כך מהר אולי בכל זאת תתפשר ותיתן לו כלשהו כדי לגמור את העניין הזה בשלום?" לחש הרב באוזנו של הסוחר.

"טוב, אני מוכן לתת לו מאה רובל רק שיניח לי, הסכים הסוחר. הגביר סירב בתוקף להצעה וטען שבתיק היו עשרת אלפים רובל לכן סכום זה כלל לא בא בחשבון. במהלך המשא ומתן הצליח הרב והוציא ממנו חמש מאות רובל לטובת סיום הפרשה, אך התובע לא הסכים גם לזאת.

פסק הדין

לפתע קם הגאון הרב יחזקאל לנדא זצ"ל, ונתן את פסקו כי על הסוחר לשלם את כל עשרת אלפים רובל לגביר. הסוחר הסמיק והתרעם כנגד הרב, "מדוע עלי לתת לו את כל הסכום הרי התפשרנו על חמש מאות רובל בלבד?!"

"מדוע...?!" נזעק הרב. "אני אסביר לך בדיוק למה, הרי לפני כמה דקות התחננתי לפניך לתת מעט צדקה לעניים קשיי יום, לאלמנות וליתומים ולא הואלת לתרום מאומה מרוב קמצנותך ואילו כעת אתה מוכן לתת חמש מאות רובל בעבור אדם שנטפל אליך במרמה?! השב לו מיד את כספו בטרם אפרסם את קלונך בשער בת רבים!!!" הזהירו הרב בקול סמכותי. הסוחר פנה בבושת פנים אל ביתו והחזיר לגביר את כספו בבושת פנים. (שולחן ערוך)