ויקרא: "והשיב את הגזילה" – מתי תלמיד חכם שגזל מוחזק כשר?

והשיב את הגזילה אשר גזל (ה כג)

הקשה מרן מאור ישראל רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א: הנה בגמרא (ברכות יט.) אמרו חכמים: אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה, אל תהרהר אחריו ביום, כי בודאי עשה תשובה, ודוקא בדברים הנוגעים לגופו, אבל בענייני ממון וגזל אינו מוחזק כשר עד שיחזיר הגזילה לבעליה.

והנה בקידושין (מט:) אמרינן: המקדש את האישה ואמר "על מנת שאני צדיק", אפילו היה רשע – מקודשת, חיישנן שמא הרהר תשובה בליבו, ורבינו תם בספר הישר (חלק החידושים סי' קמ) כתב שהמקדש אישה ואמר לה "על מנת שאני צדיק", אפילו לא החזיר את גזלתו, קידושיו – קידושין, מפני שאפשר שהרהר תשובה בליבו.

ולכאורה קשה מה זה שונה מדברי הגמרא בברכות שאין להחזיקו כשר עד שיחזיר את הגזילה בפועל? ותירץ מרן זצ"ל: דשאני היכא שאומר בפירוש "על מנת שאני צדיק", שאז יש לתלות שבדעתו להחזיר את הגזילה, ומה שאין כן בסתם שראינו תלמיד חכם שגזל, שאז כל עוד שלא החזיר את הממון לבעליו, אינו בחזקת שעשה תשובה. (מאור ישראל. ברכות יט)