בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ · עלון 772 · פרשת ויקרא
"אדם כי יקריב מכם" (א', ב') - אם תקריב בשבילי - אקריב בשבילך - ספור
פעם הגיעה אל מו"ר הרב יעקב אדלשטין זצ"ל בחורה המרתקת לכסא גלגלים ואמרה לו: 'כבוד הרב, אני רוצה להתחתן ולהקים בית בישראל. מציעים לי הצעות שדוכים, ולכלם יש מכנה משתף: בחורים נכים. לכאורה זה הגיוני - לבחורה נכה מציעים בחור נכה. אבל יש בעיה אמתית בזווג של בני זוג נכים - יקשה עליהם טכנית לתפקד בבית ולטפל בילדים כראוי. כשאני מעלה טעון זה בפני השדכנים, הם מציעים לי לחלופין שדוכים בעיתיים - בחורים בעלי לקות נפשית או ברמה שכלית ירודה מאוד. אני בחורה מצלחת ומכשרת ורוצה בן זוג שיתאים לי'. אמר לה הרב: 'את רוצה שהקדוש ברוך הוא יתן לך דבר שהוא מעל הטבע? אם כן את צריכה להקריב משהו בשבילו. אמרי לי, מה תהיי מוכנה להקריב בשביל הקדוש ברוך הוא כדי שהוא 'יקריב' בשבילך'? השיבה הבחורה: 'יש לי מכשיר טלפון לא כשר לצרכי עבודה. למרות כל הקשי, אני מוכנה לותר עליו'.
אמר לה הרב: 'בזכות שנתת קרבן משלך, נתפלל להקדוש ברוך הוא שבקרוב ימציא לך את זווגך הראוי'.
למחרת הגיע אל הרב אדלשטין בחור, ותנה בפניו את צערו; הוא ספר לו שבעבר חלה במחלת הסרטן, ואמנם הוא נרפא מהמחלה, אך יש לו קשי גדול בשדוכים, שכן כל בחורה חוששת שהמחלה תחזר חס ושלום. אף אחת אינה מוכן להתחתן עם אדם שחי על זמן שאול'.
הוסיף הבחור: 'האמת היא שגם בלי קשר לשדוכים, אני עצמי חי בפחד ובדאגה תמידית, אין לי מנוחת הנפש, כי אני חושש שהמחלה תפרץ מחדש'.
אמר לו הרב: 'יש לי עצה שתפתר לך את שני הענינים - גם תזכה לאריכות ימים וגם תזכה להקים בית בישראל'.
הבחור הביט על הרב בעינים נוצצות וחכה לשמע את העצה. אמר לו הרב: 'אם תעשה חסד כל היום ותטפל בתמידות באדם הזקוק לעזרה - הקדוש ברוך הוא יעשה עמך חסד ויתן לך משאלת לבך. אתה מוכן?' 'כן'! השיב הבחור.
ספר לו הרב: 'אתמול היתה כאן בחורה רוקה שאמרה לי שהיא מחפשת שדוך. היא מכשרת ומצלחת, אבל היא נכה על כסא גלגלים. אם תתחתנו, תהיה לך אפשרות לחיות חיים של חסד, ובזכות זו תזכה לחיים ארכים ובריאים'!
השנים התחתנו וזכו להקים בית של תורה, ממנו בוקעים קולות מצהלות ילדים. [על פי 'שש באמרתך']