עד מתי אפשר לעשות קידוש לבנה?

סוף הזמן

השולחן ערוך (או״ח תכו, ג) כותב: ״עד אימתי מברכין עליה? עד ט״ז מיום המולד, ולא ט״ז בכלל״. הרמ״א שם מדייק: ״ואין לקדש אלא עד חצי כ״ט י״ב תשצ״ג מן המולד״ – כלומר עד חצי זמן המחזור של הלבנה, בערך 14 יום ו־18 שעות מהמולד.

תחילת הזמן

״אין מברכין עליה עד שיעברו שבעת ימים עליה״ (תכו, ד) – כך כתב השולחן ערוך, על פי חכמי הקבלה. ונוהגים כך הספרדים וחלק מהחסידים. המשנה ברורה מביא שרבים מהאשכנזים נוהגים לקדש אחרי שלושה ימים מהמולד, כשהלבנה כבר מאירה מספיק כדי ליהנות מאורה.

מוצאי שבת

נוהגים לכתחילה לקדש את הלבנה במוצאי שבת, כשהאדם עוד מבושם ובבגדי שבת, ושמח. אבל אם מוצאי השבת יוצא אחרי הזמן, או שיש חשש לעננים – אין מחכים, ומקדשים בימי החול.

איך

מקדשים בחוץ, תחת כיפת השמיים ״ואין מקדשין הלבנה תחת הגג״ (הרמ״א שם), כשהלבנה נראית בבירור. לכתחילה – בעשרה. אומרים את הנוסח שבסידור, שבמרכזו הברכה ״אשר במאמרו ברא שחקים״. ראו סדר קידוש לבנה.

חודשים מיוחדים

בחודש תשרי – נוהגים לקדש במוצאי יום כיפור. בחודש אב – במוצאי תשעה באב. בחודשי החורף, כשלעתים קרובות מעונן, כדאי לנצל את ההזדמנות הראשונה.

ראו ראש חודש והקיצור (סימן צז).

נשים

המשנה ברורה שם כותב שנשים פטורות מקידוש לבנה, ונהגו שלא לקיים מצווה זו, ולכן אין צריך להוציא אותן לשמוע את הברכה.