שכחתי יעלה ויבוא בשחרית של ראש חודש – מה עושים?

השולחן ערוך

השולחן ערוך (או״ח תכב, א) כותב: ״ערבית שחרית ומנחה... אומר יעלה ויבא ברצה, ואם לא אמרו בערבית – אין מחזירין אותו... מפני שאין מקדשין את החודש בלילה. אבל לא אמרו בשחרית ומנחה – מחזירין אותו״.

המקרים

נזכר לפני שהתחיל ״מודים״ – אומר ״יעלה ויבוא״ מיד, וממשיך ״ותחזינה״. נזכר אחרי שהתחיל ״מודים״, ולפני שסיים את התפילה – חוזר ל״רצה״, אומר ״יעלה ויבוא״, וממשיך משם. סיים את התפילה (עקר רגליו, או אמר ״יהיו לרצון״ האחרון) – חוזר לראש התפילה.

אם הוא רגיל בתחנונים

השולחן ערוך שם מוסיף: ״ואם הוא רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו, ונזכר אחר שהשלים תפלתו קודם שיעקור רגליו – חוזר לרצה״. כלומר, מי שעוד עומד ב״אלוקי נצור״ – עדיין נחשב באמצע התפילה.

ספק

הרמ״א שם: ״ואם הוא ספק אם הזכיר או לאו – אין צריך לחזור״. אבל המשנה ברורה (תכב, ס״ק י) כותב ש״רוב האחרונים וכמעט כולם חולקין על זה, וסוברין דאפילו בספק צריך לחזור ולהתפלל, דמסתמא התפלל כמו שרגיל בכל יום בלא יעלה ויבוא״. רק אם ברור לו שהיה בדעתו להזכיר, והספק נפל אחר כך – אינו חוזר.

מוסף

מי שנזכר אחרי שהתפלל מוסף – המשנה ברורה (תכב, ס״ק ד) מביא מחלוקת אם יוצא בתפילת המוסף שהזכיר בה את ראש החודש, ומציע לחזור ולהתפלל שחרית בתנאי של נדבה. ואם נזכר כשהתחיל מוסף – יסיים את התפילה בשל שחרית, ואחר כך יתפלל מוסף.

ראו שכח יעלה ויבוא ותל ומטר, ראש חודש ושכח רצה בברכת המזון.