מה זה אדר ב׳ ולמה יש שני אדר?

הבעיה

חודשי השנה העברית נקבעים לפי מולד הירח, ושנה של שנים עשר חודשי ירח קצרה בכאחד עשר יום משנת השמש. אבל התורה ציוותה: ״שמור את חודש האביב ועשית פסח״ (דברים טז, א) – פסח צריך לחול באביב. לכן מוסיפים חודש מדי כמה שנים, כדי ״ליישב״ את הפער.

איך זה נקבע

בזמן הסנהדרין, בית הדין עיבר את השנה לפי שיקולים של תקופת השמש, הבשלת התבואה והפירות, כמבואר ברמב״ם הלכות קידוש החודש פרק ד. מאז הלל הנשיא (המאה הרביעית), נקבע לוח קבוע: במחזור של תשע עשרה שנים יש שבע שנים מעוברות – השנים השלישית, השישית, השמינית, האחת עשרה, הארבע עשרה, השבע עשרה והתשע עשרה.

אדר א׳ ואדר ב׳

החודש הנוסף הוא אדר. בשנה כזו יש אדר א׳ ואדר ב׳, ופורים נחגג באדר ב׳ – הסמוך לניסן, כדי ״לסמוך גאולה לגאולה״. בי״ד באדר א׳ חל ״פורים קטן״, שאין בו מצוות אלא רק מעט שמחה.

השלכות מעשיות

מי שנולד באדר בשנה רגילה – בר המצווה שלו בשנה מעוברת היא באדר ב׳, לרוב הפוסקים. יום שנה (יארצייט) של מי שנפטר בשנה רגילה – יש שנוהגים באדר א׳, יש שבאדר ב׳, ויש שבשניהם. בשאלות אלו כדאי לשאול רב.

ראו ראש חודש בלוח ופורים.