מה אומרים בתפילה בראש חודש – הלל ומוסף?

יעלה ויבוא

״ערבית שחרית ומנחה מתפללים י״ח ברכות, ואומר יעלה ויבוא ברצה״ (או״ח תכב, א). מי ששכח בערבית – אינו חוזר, ובשחרית ובמנחה – חוזר. ראו שכחתי יעלה ויבוא בשחרית.

חצי הלל

״וקורים הלל בדילוג, בין יחיד בין ציבור״ (תכב, ב). בדילוג פירושו בלי שני קטעים: ״לא לנו״ ו״אהבתי״. הלל בראש חודש הוא מנהג ולא חובה מדברי חכמים, ולכן נחלקו אם מברכים עליו. השולחן ערוך מביא שלפי הרמב״ם אין מברכים, ״וכן נוהגים בכל מלכות ארץ ישראל וסביבותיה״. הרמ״א מביא שגם היחיד מברך. על הנוסח ראו הלל – מתי ואיך.

קריאת התורה

״ומוציאין ספר תורה וקורים בו ד׳, אין פוחתין מהם ואין מוסיפין עליהם, ואין מפטירין בנביא״ (תכג, א). קוראים בפרשת ״צו את בני ישראל״ – קרבן התמיד וקרבן ראש חודש (במדבר כח).

מוסף

אחרי הקריאה מתפללים מוסף, שבו ״ראשי חודשים לעמך נתת״. מי שמתפלל ביחידות – מתפלל גם הוא מוסף. מניחים את התפילין לפני מוסף, לפי מנהג רוב הקהילות.

עוד בראש חודש

אין אומרים תחנון, ויש שאומרים ״ברכי נפשי״ (תהלים קד) בסוף שחרית. מצווה להרבות בסעודה (קיצור צז, ב), ונשים נוהגות שלא לעשות מלאכות מסוימות. ראו ראש חודש בלוח.