"וירא אליו ה'..." (י"ח, א) - שליחות בבקור חולים ושמחת חתן וכלה - ספור

בשמחת הנשואין של רבי אליעזר גורדון זצ"ל (אב בית דין ור"מ בסלבודקא קלם וטלז) השתתף רבי משה יצחק אביגדור זצ"ל, רבה של העיר קובנה ובעל ה'פרדס רמונים', וספר כי דרכו היתה לשלם שכר לבדחנים שהם ישמחו את החתן והכלה והם יהיו שלוחיו לשמחם.

שמע זאת רבי אליעזר גורדון והעיר לבעל ה'פרדס רמונים' כי אינו בטוח שיכול לצאת ידי חובה בכך שנותן ממון לבדחנים וממנה אותם להיות שלוחיו לשמח חתן וכלה, כי שמחת חתן וכלה אין לה שעור, ונמצא שהמבדח משמח את החתן והכלה בעד עצמו ולא בעד המשלח.

הגיעו הדברים לידי ה'אדר"ת' (הגאון רבי א'ליהו ד'וד ר'בינוביץ ת'אומים), ותרץ על פי קושיא על מנהגו של רבי עקיבא אגר שיצא ידי מצות בקור חולים בזה ששלח שליח, והקשה ה'אדר"ת: הרי גם השליח מצוה לקים מצות בקור חולים, וכשהשליח מבקר את החולה - הרי הוא עושה את המצוה עבור עצמו ולא עבור המשלח, וכיצד קים רבי עקיבא אגר את מצות בקור חולים? ותרץ ה'אדר"ת, שהעושה עבור אחר הרי הוא 'כאלו כון שלא לצאת בעצמו', ולפיכך המצוה עולה עבור המשלח, ובכך הצדיק את מנהג 'פרדס רמונים' שנתן ממון לבדחנים שיהיו שלוחיו לשמח חתן וכלה.

והטעם שקים ה'פרדס רמונים' את המצוה, כיון ששליחיו הבדחנים כמכונים שלא לקים בעצמם את המצוה, אלא עבור משלחם. וכמו כן גם רבי עקיבא אגר קים מצות בקור חולים על ידי שליח. האדר"ת הקשה עוד על מנהגו של רבי עקיבא אגר, איך יכול היה לשלח שליחים לקים את מצות בקור חולים, שהיא מצוה המטלת עליו, והלא בכל מצוה שהיא חובת הגוף אין מועילה שליחות.

ותרץ שכיון שתכלית מצות בקור חולים היא להתפלל עבור החולה שיחיה ולא ימות, ובפרט שרבי עקיבא אגר היה מקבל בכל יום רשימת חולים והתפלל עליהם שיחיו, לכן זכה לקים את מצות בקור חולים בשלמות.

עוד מובא שרבי עקיבא אגר הפסיק מנהגו לבקר חולים מפני רב טרדותיו ועסקי הצבור, אולם נכדו רבי ליבל אגר מלובלין (בעל 'תורת אמת' ו'אמרי אמת') כתב שהטעם האמתי לכך שהפסיק רבי עקיבא אגר לבקר חולים בעצמו ורק שלח שליחים, מפני שיש חולים שיש להם התמרמרות וקשיות מדוע מגיע להם ענשים כאלו ומדוע לא קמו מחלים, וקשיות אלו באות מחסר אמונה, לכן מאן לילך לבקרם, כדי שלא לשמע דברי חרוף וגדוף כלפי הקדוש ברוך הוא. ['שיח דבר']