הכוח שבנסיונות

שנינו בפרקי אבות: עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכלם להודיע כמה חבתו של אברהם אבינו עליו השלום". ומעשה אבות סימן לבנים, כל אדם עובר ניסיונות בחיים, יש יותר ויש פחות, אבל אין לך אדם שאינו עובר ניסיונות, ותכלית כל הנסיונות היא לזכך את האדם ולהביא אותו אל תקונו. אנחנו קוראים בפרשיות לך לך וכן וירא על אברהם אבינו שאביו היה עובד עבודה זרה ומעצמו הכיר קונו, ונלחם מלחמת ה' ומסר עצמו למיתה בכבשן האש, והגדיל לעשות נפשות בחרן, עבד את ה' באהבה עד שהכתוב מעיד עליו אברהם אהבי. הקדוש ברוך הוא מנסה אותו בעשרה נסיונות קשים, והוא נשאר באמונתו שלם ותם.

הקדוש ברוך הוא אומר לו 'לך לך' אל ארץ אשר לא ידעת, ומבטיח לו 'ואעשך לגוי גדול', 'והיה ברכה' - ברכות למכביר. אברהם נענה מיד ויוצא לדרך. וכשבא לארץ כנען מיד תוכפים אותו צרות, 'ויהי רעב בארץ', הוא חיב לרדת מצרימה. אחר כך לוקחים את אשתו ולא שאל הרי הקדוש ברוך הוא בעצמו אמר לו 'ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה', ואם כן היכן הם הברכות שהבטיח לי הקדוש ברוך הוא!!

והנה, רק לאחר מאה שנה נולד בן לאברהם אבינו - יצחק, והוא גדל והולך בדרך טובה, ולפתע הקדוש ברוך הוא אומר לו לקחת את בנו חביבו, יצחק בן השלושים ושבע, ולהעלות אותו לעולה! הוא היה יכול לשאל: הקדוש ברוך הוא אמר לו 'כי ביצחק יקרא לך זרע', אתה בעצמך אמרת, ואיך אעשה הדבר הזה לשחט את בני?! ואברהם לא שואל שאלות, הוא מזדרז לקום מקדם בבקר הולך לשחט את בנו. נסיונות שאין כמותם!! מדוע היה הקדוש ברוך הוא צריך לנסות את אברהם? וכי לא ידע את עצם אהבתו של אברהם אליו ושיעמד בכל הנסיונות!! אומר המדרש משל למי שמוכר כדים, הוא חובט בהם במקלו בכל הכח, כדי שיראו כלם שהם חזקים. כך הקדוש ברוך הוא מנסה את אברהם בנסיונות כדי להראות לנו מי זה אברהם.

דהינו, אם לא היו הנסיונות לא היינו יודעים מה המיחד באברהם אבינו שהוא קורא לו אברהם אהבי. הוא מאמין בה' בכל לבו שכל מעשיו אמת וצדק ללא פגם ודפי חס ושלום.

מכאן, שהנסיונות מרימים את האדם לדרגות גבוהות ונשאות.

מעשה ביהודי אחד שהיה עובד בבית מרזח, שחכר מהפריץ, הפריץ היה מסתדר אתו, ואם לא היה לו לשלם היה דוחה לו את התשלום לשנה הבאה, אולי ירויח יותר.

שנה אחת הפריץ היה צריך לנסע מעבר לים ומנה אחר תחתיו. אותו ממנה, היה אכזר ושונא יהודים, בסוף השנה, הגיע הזמן לשלם וליהודי לא היה כסף.

הממנה לא הסכים לדחות התשלום, וכל תחנוני היהודי עלו בתהו, והלקה את היהודי באכזריות רבה ארבעים מלקות. כשחזר הפריץ התחיל היהודי לבכות לו, סיפר לו מה שעשה לו האיש, כעס הפריץ ואמר לו, על כל מכה תקבל מאה זוז, על 40 מלקות שוה ארבעת אלפים זוז. ועוד, אותו ממנה יש לו 80 דונם אדמה, 40 דונם שלך. בא הביתה ראתה אותו אשתו בוכה, שאלה אותו מה קרה? אמר לה חבל שלא נתן לי 80 מלקות, הייתי מקבל את כל השמונים דונם.

אומרים בעלי המוסר: יבוא אדם לשמים ויצטער מדוע לא היו לי עוד יסורים. שם בשמים יודעים להעריך את היסורים, כאן בעולם, אנחנו לא מבינים. אם באים חלילה יסורים - קבל אותם באהבה, נסיונות ויסורים מקדשים ומרוממים אותנו אם נקבלם באהבה! וכשמקבלים באהבה מלבד מה שמתרוממים לדרגות גבוהות זוכים להפטר מכל היסורים. [על פי הרב אלבז שליט"א]

כשהרב שטיינמן חזר מחוץ לארץ כשנסע למען הכלל, הוא סיפר לי כי נכנסו אליו גבירים יקרים מרחבי תבל לשוחח ולשפך לב. והנה איש אחרי איש מהם ספרו ובקשו ברכה על צרות פרטיות שיש להם, לכלם. והם לא התאוננו על צרות סתם של מה בכך, אלא להפך, רחמנא לצלן.

אמר הרב שטיינמן בצער: לא שוה בכלל להיות גביר! אמנם כסף יש, אבל כאלו צרות אחרות כנגד זה, שכבר יותר שוה שהנסיון יהיה במחסור הכסף. ונסיון זה נתינת כח להתמודדות. ומאידך גיסא יש את נסיון העניות שיכול לגרם חלילה לפרש מלמוד התורה: סיפר מרן הרב יצחק יוסף שליט"א על העניות הגדולה שהיתה בבית אביו הגדול מרן הרב עובדיה: בשבת היה בקבוק בירה אחד לכל המשפחה, והיינו אוכלים ארוחת ערב לחם עם בננה.

סיפר הרב משה צדקה זכיתי עוד בילדותי להיות באותה שכונה שגר בה רבנו מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל ולראות את החדר הקטן, שהיה ממש ארבע אמות על ארבע אמות, לא היה אפשר אפלו להכניס בו את הרהיטים של הבית, ושם גר הרב עובדיה עם כל ילדיו והגה בתורה עד כלות הכוחות, כמו כן היה לרב בביתו רק כמה צלחות ומזלגות, ופעם באו לבקרו הרב עזרא עטיה זצ"ל ועוד רבנים, והיתה לו בושה וכלמה מהעניות, עד כדי כך שספר הרב שראה את רבי עזרא עטיה בוכה על מצבו.

לימים ספרה הרבנית עליה השלום שמרב העניות שהיתה להם בצעירותם, היה הרב יושב בפנה כדי שלא יראו את התקונים בחלצה.

ולבסוף למרות הקשיים הרבים והעני ששרר, זכה הדור שלנו בתלמיד חכם עצום - גדול הדור, שחבר עשרות חבורים ופסקים שמאירים לנו ולכל ישראל עד עצם היום הזה. זכותו תגן עלינו, אמן.