שתי סגולות לעשירות וההבדל ביניהן

וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ (בראשית יב, טז)

מעשה בשני עשירים מופלגים, ראובן ושמעון, שישבו בסעודת המשתה של יום הפורים, אכלו, שתו ושמחו. ובדרך כלל העשירים אינם אוהבים לספר איך הם הגיעו לעושרם, אבל בשעת הסעודה נכנס יין – יצא סוד.

קם ראובן והתחיל לספר: כל עושרי בא לי הודות להרב המקומי רבי פלוני. פעם הייתי בדרשתו ושמעתי שאמר, שכל מי שמכבד את אשתו במלבושים נאים ובתכשיטי כסף וזהב יקרים זוכה לעושר גדול. ואת חטאי אני מזכיר היום שלפני ההדרשה הייתי מקמץ מאוד מלקנות מלבושים לאשתי, אך מאותו היום ששמעתי הייתי דוחק את עצמי, וקונה לאשתי תכשיטים ומלבושים נאים יותר מכפי יכולתי, והייתי מכבד אותה בכל כוחי. ומאז הצלחתי להתעשר עושר רב, וארובות השמים נפתחו להמטיר עלי שפע רב של עושר, ובכל אשר אני פונה אני מצליח, תהילות לה' יתברך.

קם שמעון ואמר: גם אני את סיבת עושרי היא בזכות דרשה ששמעתי מהרב המקומי שדרש ואמר: "עשר תעשר", עשר בשביל שתתעשר, כי מי שנותן מעשר מכל נכסיו ורווחיו לצדקה לעניים – מתעשר. והאמנתי בדבריו באמונה שלימה, ומאז הייתי נותן בעין יפה מכל נכסי ורווחי מעות מעשר לעניים, ליתומים ולאלמנות, ומאז נפתחו ארובות השמים והריקו עלי ברכה עד בלי די בעושר מופלג, ואני חייב לתת תודה לרב כי בסיבת דרשתו נעשיתי לעשיר גדול.

אבל האמת היא שכעת אני מתרעם עליו, שהדרשה שאמר באוזניך לכבד את האישה במלבושים ותכשיטים, היא יותר טובה ונוחה, כי הלוא כל מה שאתה מוציא לצורך הלבשה וקישוט, הכל נשאר אצלך בבית, וכל פעם שאתה רואה את אשתך במלבושיה הנאים ותכשיטיה היקרים אתה נהנה מזה, כי חן אישה על בעלה. לא כן אני ששמעתי רק את הדרשה של המעשר, ואני נותן הון תועפות בכל חודש וחודש מנכסי צדקה לעניים, ולא נשאר אצלי מאומה מן המעשר, ולכן חמסי על הרב שלא אמר בדרשה אחת את כל הסגולות לעושר, וכל אחד יברור לו את הסגולה אשר תמצא חן בעיניו לטובתו ולעושרו.

תשובת הרב

והנה למחרת היום, הלך שמעון אל הרב ואמר לו: קודם כל אדוני הרב אני מודה לכבודו על דרשותיו הנפלאות והאמורות בטוב טעם ודעת על פי מאמרי רבותינו הקדושים, ואשר בזכות שבאתי פעם אחת לדרשתו ושמעתי את דברות קודשו התעשרתי, אך יש לי תרעומת מדוע לא הזכיר הרב עוד עיצה לעשירות, כפי ששמע חברי ראובן, והיא לכבד את האישה במלבושים ובתכשיטים, ולדעתי זו עיצה טובה יותר, כי הכל נשאר אצל המכבד את אשתו, ואילו אני צריך בכל חודש לתת את המעשר לעניים ולנזקקים, ומידי חודש בחודשו אני נותן הון תועפות מן המעשר של רווחי, ולא נותר לי מזה מאומה.

קם הרב פתח את ספר התהילים, והראה לו כתוב (תהלים מט, יז): "אל תירא כי יעשיר איש כי ירבה כבוד ביתו, כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו". והסביר הרב כי הכוונה שהעושר שבא לאדם מחמת שהרבה כבוד ביתו – זו אשתו, שנקראת בית, והמכבדה זוכה להתעשר בעושר רב כאשר עשה ראובן, אבל אל תקנא ממנו, "כי לא במותו יקח הכל", כי במותו הכל ישאר כאן, אבל אתה שנתת מעשר, העושר שלך הוא בבחינת הפירות בעולם הזה, אבל מובטח אתה שהקרן שמורה לך לעולם הבא.