"ויבא הפליט..." (י"ד, י"ג)

וברש"י: לפי פשוטו זה עוג שפלט מן המלחמה.

להלן מדרשים על עוג מלך הבשן:

סיחון ועוג אחים היו בני אחיה בר שמחזאי (מסכת נדה ס"א), "ויבא הפליט ויגד לאברם" (י"ד, י"ג), זה עוג שפלט מדור המבול.

עוג הוא אליעזר עבד אברהם, ופרסות רגליו היה אברהם אבינו טומנו בכף ידו, ופעם אחת גער בו, ומיראתו נפל ממנו שנו ונטלו אברהם אבינו ועשאו מטה של שן וישן שם, ויש אומרים כסא עשאו וישב בו כל ימיו, ומי נתנו לאברהם, נמרוד (שם).

ריש לקיש בשם בר קפרא הוא עוג הוא פליט, ולמה נקרא שמו עוג שבא ומצא את אברם יושב ועוסק במצות עוגות, הוא לא נתכון לשם שמים אלא אמר אברהם זה קוניון הוא, ועכשו אני אומר לו נשבה בן אחיך והוא יוצא למלחמה ונהרג ואני נוטל את שרי אשתו. אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך שכר פסיעותיך אתה נוטל, שאתה מאריך ימים בעולם, ועל שחשבת להרג את הצדיק חייך שאתה רואה אלף אלפים ורבי רבבות מבני בניו. (מדרש בראשית רבה מ"ב, ח).

בשעה שנכנס יעקב לפרעה לברכו, היה עג יושב שם, אמר לו פרעה לעוג, לא כך היית אומר, אברהם פרדה עקרה היא ואינו מוליד, הרי הן 70 נפש מירכו. התחיל עוג מכניס עין הרע בהם. אמר לו הקדוש ברוך הוא תמס עינו של אותו רשע (שם).

אמר עוג לפרעה, אברהם עצמו הוא זה, שהיה סבור שהוא אברהם שהיה קלסתר פניו דומה לו, התחיל לשאל אותו שאלות 'כמה ימי שני חייך' (מדרש הגדול מ"ז, ח).

קשים היו סיחון ועוג לישראל יותר מפרעה וחילותיו, וראויים היו לומר שירה על מפלתם של סיחון ועוג, אלא שבא דוד, ואמר עליהם שירה 'לסיחון מלך האמורי' (תהלים קל"ו, י"ט) (מדרש שוחר טוב קל"ו, י"א).

"אל תירא אותו" (דברים ג, ב), למה מעוג היה ירא ומסיחון לא היה ירא? אמר שמא תעמד לו זכות אברהם אבינו (מסכת נדה ס"א).

אמר משה: אני בן מאה ועשרים שנה, וזה יותר מחמש מאות, אלולי היה לו זכות לא חי כל השנים הללו (מדרש במדבר רבה י"ט, ל"ב).

כיון שראה עוג שישראל מתקרבים אליו, אמר: בטח זכותי (של מילה) יקדים את זכותם, ושם על זה מבטחו. באותה שעה ירא משה, איך הוא יוכל לעקר האות שרשם אברהם.

אמר לו הקדוש ברוך הוא: אל תירא אותו. אל תירא מהאות שלו, כי הוא פגם האות שלו, ומי שפוגם לאות שלו - ראוי להעקר מהעולם (זהר ח"ג קפ"ד).

באו משה וישראל לתחומה של אדרעי, אמר להן משה נחנה כאן ואנו נכנסין בשחרית, באו לכנס לאדרעי ועדין לא היתה העין רואה, תלה משה את עיניו וראה את עוג יושב על החומה ורגליו מגיעות לארץ, אמר משה איני יודע מה אני רואה, חומה אחרת בנו אלו בלילה, אמר לו הקדוש ברוך הוא, משה, זה שאתה רואה הוא עוג... עוג היה תולש הר וזורק על ישראל, ומשה היה נוטל צרור ומזכיר עליו שם המפרש וסמכו (מדרש דברים רבה א', כ"ד).

האבן שבקש עוג מלך הבשן לזרוק על ישראל, זה יש לנו בקבלה, אמר עוג: מחנה ישראל כמה זה תופס? שלוש פרסאות, אלך ואעקר הר של שלוש פרסאות ואזרק עליהם ואהרגם. הלך ועקר הר כזה והביאו על ראשו, הביא הקדוש ברוך הוא עליו תולעים ונקבוהו וירד על צוארו.

רצה לשלף אותו, הגדילו שניו מכאן ומכאן ולא יכול היה לשולפו. משה כמה היה - עשר אמות, לקח מקל של עשר אמות וקפץ עשר אמות והכהו בקרסליו (מסכת ברכות נ"ד).