"והיה ברכה": האם בסוף הגלות צריכים ישראל להיות שלמים בכל מידות האבות?

ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה (יב ב)

"ואעשך לגוי גדול" – זה שאומרים א-לוקי אברהם, ואברך – זה שאומרים: א-לוקי יצחק, "ואגדלה שמך" – זה שאומרים: א-לוקי יעקב, יכול יהיו חותמין בכולן? תלמוד לומר: "והיה ברכה" בך חותמין ולא בהם. (רש"י)

שמעתי ממרן הראשון לציון מרן רבי עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א שהסביר ואמר: קץ הגלות וביאת המשיח תלויים בזכות שלושת האבות, וכוונת המדרש בזה היא על חתימת הדורות – דור עיקבתא דמשיחא, יכול בכולן יהיו חותמין? כלומר, האם לחתימת וסיום הגלות צריך שיהיו ישראל שלמים ומצויינים במידותיהם של שלושת האבות – תורה, עבודה וגמילות חסדים?

ועל זה השיבו הקב"ה: בך חותמין! דהיינו אף על פי שלא יהיו ישראל מושלמים בעמוד התורה ובעמוד העבודה, מכל מקום אם יהיו מצויינים במידת החסד – מידתו של אברהם אבינו ע"ה, הרי שבכך די לחתום ולסיים את הגלות, וזכות זו די בה להביא את הגואל. (ביכורי ראובן ח"א פר' לך לך)