בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ · עלון 782 · פרשת שלח לך
"אם חפץ בנו ה', והביא אתנו אל הארץ הזאת..." (י"ד, ח') - אין עוד מלבדו - סיפור
את הסיפור הבא ספר יהודי שמתגורר במודיעין עלית: סבי שמתגורר בארה"ב יצא מרומניה לפני עשרות שנים, והוא סיפר לי מעשה מפלא: ברומניה שתחת השלטון הקומוניסטי הידוע לשמצה, גר יהודי בשם ר' משה. בתקופה זו אנשים לא ממש יכלו להתקים. ההגבלות על אפשריות הפרנסה היו פשוט בלתי נסבלות, וכמו רבים וטובים שלח ר' משה את ידו במלאכה שאינה חקית... בשלב מסים עלו על כך השלטונות, ור' משה הבין שאם חייו יקרים לו, עליו לברוח ולהסתתר.
הוא התחבא בדירת מסתור ומפעם לפעם החליף את מקום מחבואו. כך עברה עליו תקופה ארוכה, עד שביום מהימים קבל הודעה שהגיע לביתו מכתב המאשר את בקשתו לקבלת אשרת יציאה מרומניה. ר' משה התכבד בזאת להגיע למשרד הפנים ולסדר את הנירת.
ברגע הראשון שמח ר' משה, אך ברגע השני החל לחשוש שמא מדבר במלכדת. מי יודע, אולי קוראים לו כדי להניח אזקים על ידיו ולהשליך אותו לכלא?! הוא לא ידע להשית עצות בנפשו. כמה אפשר לברוח ולהתחבא, כשהוא מנתק ממשפחתו ונרדף על ידי השלטון?...
בצר לו, החליט ללכת אל האדמו"ר מסקולען. ביתו של הרבי היה תל תלפיות לכל היהודים באזור, קרן אורה בתוך החשכה הקומוניסטי הנוראה, והוא ספר לרבי את כל הקורות אותו. אמר לו הרבי: 'אני לא יודע מה לענות לך. זאת שאלה קשה מאד'. למשמע התשובה בכה ר' משה ואמר: 'רבי, חוס על נפשי, אני בצרה גדולה. מה אעשה'? השיב לו הרבי: 'אתה מבין בעצמך שבדרך הטבע אין לך שום דרך להמלט. רק אם תאמין באמונה שלמה שרק הבורא יתברך יכול להציל אותך, ויהיה לך בטחון גמור שה' יעזור לך, תבוא הישועה'.
'אני מאמין באמונה שלמה'! אמר ר' משה, 'לא מספיק לומר זאת. צריך להאמין באמת, בפנימיות הלב, ולשם כך הבה ונלמד עניני בטחון'. השיב לו הרבי.
שעה ארוכה ישב הרבי עם ר' משה ודבר אתו מעניני אמונה ובטחון. בסוף אותה שעה אמר לו הרבי: 'לך לשלום, ומחר בוא ונעסק שוב בסוגיה'.
במשך כמה ימים ישב ר' משה אצל הרבי לשעה של למוד וחזוק. הרבי הרעיף עליו טללי תחיה וחזק אותו עד שלבו היה שלם ובטוח שבאמת אין עוד מלבדו. הנהגה זו היתה לפלא עצום, כי הרבי היה עסוק בעניני הכלל במשך כל היום והלילה, ועם כל זאת מצא זמן לשבת עם יהודי וללמד אתו עניני אמונה, ולא רק זה, אלא שר' משה היה מבקש על ידי השלטונות, ואם היו מוצאים אותו אצל הרבי, הם היו אוסרים גם אותו.
בסיומה של 'תקופת ההכשרה' אמר לו הרבי: 'עכשיו אתה יכול לנסוע, וה' יהיה בעזרך'. הנהל היה, שמי שמקבל אשור שנשלח אליו בדואר, מגיע לנמל ביום המיעד להפלגה, ושם הוא מחכה שיקראו בשמו. ברגע שהוא מקבל את אשורי הנירת המתאימים, הוא יכול לעלות לאניה.
ר' משה ובני משפחתו ארזו את חפציהם ויצאו לנמל. הם ישבו באולם הנוסעים וחכו שיקראו בשמם. חלפה שעה ועוד שעה, האולם הלך והתרוקן, בני ביתו של ר' משה היו לחוצים מאד, ורק הוא רגוע ושלו, ואמר לעצמו באמונה שלמה: 'ה' יתברך מנהל את העולם. הכל לטובה, אין עוד מלבדו'...
האולם התרוקן לגמרי, האניה עומדת להפליג ממש בדקות אלו, והנה נכנס קצין בכיר לתוך האולם ושואל את ר' משה: 'מה אתם עושים כאן'?... 'באנו לקבל אשרת יציאה, כפי שהזמינו אותנו' השיב ר' משה. הקצין שואל עוד כמה שאלות, ובסיומן הוא נותן לו כמה מסמכים. ר' משה נרגש ממש, הוא ובני ביתו רצים בבהילות לאניה, ומספיקים לעלות ברגע האחרון. כך זכו לעלות לארץ ישראל, להשתקע בה ולגדל דורות ישרים'.
היהודי ממודיעין עלית ממשיך בספורו: 'סבא שלי הוא ידיד של ר' משה מאותם ימים. באחת הפעמים שהגיע לארץ, הוא ביקר בביתו של ידידו ר' משה. הם העלו זכרונות, ואז אמר לו ר' משה: 'בוא תראה דבר מענין'... הוא הוציא למול עיניו את הנירת עם האשור שקבל מהקצין הרומני, ואמר לו: 'אחרי כמה ימים באניה ענין אותי לראות מה כתוב בנירת. תראה, תראה מה כתוב פה'! סבא הסתכל ב'אשרת היציאה', ומול עיניו הזדקרה חותמת אדמה ובולטת לצד הוראה ברורה, כי על אדם זה חל אסור יציאה מהארץ!!! את המסמכים הללו הוא הראה לשומרים ועם זה הוא יצא מגבולות המדינה שכל כך 'שמרה' עליו, וכך בנה את חייו בארץ הקדש. איך קרה דבר כזה? זאת לא שאלה, הוא הרי למד את סוגית הבטחון עם הרבי מסקולען זצוק"ל...
הספור הזה ממחיש בצורה משלמת - שהאמונה והבטחון יכולים לשנות את המציאות מעל לכל דרך בטבע.
החלק המדהים ביותר בספור הוא ה"עורון" של השלטונות. כשאדם נמצא בדרגה של "אין עוד מלבדו", הקדוש ברוך הוא יכול להפך אפילו חותמת של אסור יציאה למפתח של חפש.