הלכות פת עכו"ם ובישולי גויים – לפי השו"ע ופסקי מרן הרב עובדיה יוסף

הלכות "פת עכו"ם" משו"ע ומפסקי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל

ה. עוגות שנאפו על ידי גוי

עוגות הנאפות על ידי גוי הרי הם פת עכו"ם, ואם נאפו ע"י פלטר ואין בהם רכיבים שאינם כשרים, יש להתיר (רמ"א קיב ו / יחו"ד ה נג).

ו. טעם האיסור

אסרו חכמים לאכול פת שנאפתה ע"י גוי, כיון שפת מקרבת ויבואו להתחתן עם בנותיהם. ועוד, שלא יהיה רגיל אצלו במאכל ומשקה שמא יאכילנו דבר טמא (ע"ז לה רש"י).

ז. ישראל שהדליק את התנור

ישראל שהדליק את התנור או אפילו זרק חתיכת עץ קטנה וגוי אפה בתנור זה, הפת מותרת באכילה (שו"ע קיב ט).

המכוון שעון שבת להדלקת התנור והגוי יכניס את המאפים לאחר שיידלק התנור, יש לו על מה שיסמוך (הגרע"י זיע"א בית הלל כו עמ' צא / שבט הלוי ט קסד).

ח. מאכל שבישל גוי

אסרו חכמים לאכול מאכל שטוגן, נאפה או התבשל ע"י גוי.

באלו אופנים לא אסרו?

א. כשהמאכל נאכל גם חי (שו"ע קיג ב). ב. מאכל שאינו עולה על שולחן מלכים (שו"ע קיג א / יחו"ד ד מב). ג. כשהגוי אינו מתכוון לבשל (שו"ע קיג ה). ד. כל שבישלו ישראל מעט בישולו, בין בתחילה בין בסוף, מותר (שו"ע קיג ו).

ט. מנהג הספרדים ומנהג בני אשכנז

מנהג הספרדים שלא להסתפק בהדלקת האש בלבד, ועל הישראל לשפות את הקדרה ולהניחה על הכירה בידיו (סימן קיג ז). ומנהג בני אשכנז שהישראל מבעיר את האש או מחתה בגחלים. ספרדי שאוכל במסעדה או מלון שהמשגיח רק מדליק את האש ולא מניח את הקדרה, יש לו על מה שיסמוך (יבי"א ט יו"ד ו).