סיפורים · פרשת שלח
מצות ציצית שהצילה – סיפור על בחור ישיבה בטיפול כימותרפי (פרשת שלח)
מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה"
בחור ישיבה שחלה סירב להסיר את הציצית לפני טיפול כימותרפי וחיכה מחוץ למחלקה. רופא בכיר שהתערב גילה שהאחות עמדה לתת לו בשגגה טיפול לא מתאים ומסוכן. הבחור החלים, התחתן והקים בית בישראל.
ועשו להם ציצית (טו לח)
בספר 'עלינו לשבח' מובא המעשה שיוכיח שגם בדורונו יש יהודים שנשארו דבקים באמונתם וכל כולם קודש לה' ולתורתו, ללא פניות והתחשבנויות צדדיות, אפילו כשמדובר בבחור צעיר, שנשא על עצמו את עול התורה והמצוות בשלימות, בטהרה ובקדושה. בחור שזכה לראות בעיניו כיצד הקב"ה שומר עליו מכל משמר מרוחות ומכל פגעים רעים.
המקרה התרחש, עם בן תורה מובהק הלומד באחת הישיבות הקדושות, שחלה ל"ע במחלה הקשה, והחל לקבל טיפולים כימותרפיים בבית החולים. בבואו אל המחלקה, אמרה לו האחות שכדי לקבל את הטיפול הוא צריך ללבוש בגדים סטריליים ולכן עליו להחליף את בגדיו באלה של בית החולים.
הבחור הסכים לכך, אך גם הביא עמו ציצית מכובסת ומגוהצת היטב, כזו שתענה על דרישת בית החולים. כאשר ראתה האחות את הטלית-קטן על הבגדים, אמרה לו שלא יוכל לעבור את הטיפול עד שיסיר את הציצית מעליו. כל נסיונותיו להסביר לה שמדובר בבגד מכובס ונקי, עלו בתוהו, והאחות סירבה להעניק לו את הטיפול הכימותרפי.
הבחור היה איתן בדעתו וסירב להוריד את הציצית. יצא מהחדר והמתין מחוץ למחלקה. כעבור שלש שעות חלף במקום אחד מבכירי הרופאים במחלקה, ושאל את בחור הישיבה מה הוא עושה כאן ולמי הוא ממתין. שטח הבחור בפניו את הבעיה, וכששמע זאת הרופא נכנס פנימה, ולאחר שעה קלה יצא משם נרגש כולו. הסערה על פניו היתה ניכרת ממש.
מששאלו הבחור על מה ולמה הוא נסער, השיב הרופא שלפני הכל, ייכנס למחלקה ויקבל את הטיפול המגיע לו כשהטלית קטן עליו ואמר: "דיברתי עם האחות והכל בסדר, אחר כך אספר לך למה התרגשתי".
בתום הטיפול הקשה, ניגש הרופא אל הבחור, וכשדמעות בעיניו אמר לו: 'אני יהודי שאינו שומר עדיין מצוות, אבל הפעם זכיתי לראות כיצד האלוקים שומר על שומרי מצוותיו. כשנכנסתי למחלקה כדי לשכנע את האחות שאין כל בעיה עם הציצית שלך, רציתי לראות איזה טיפול אתה מקבל, ומה מאוד נדהמתי לראות שהאחות התכוננה לבצע בשגגה טיפול לא מתאים, שהיה עלול לדרדר את מצבך למכת-מות מהירה".
הרופא אמר שהאחות עשתה זאת כמובן בשגגה, "אבל אם לא היית מתעקש ועומד בתוקף על רצונך ללבוש את הציצית, הטיפול היה מתבצע, ומי יודע באיזה מצב היית נתון ברגע זה".
בעל המעשה מעיד
ומה שמענין ביותר בסיפור זה היא העובדה, שלאחר שהתפרסם המעשה הנ"ל, התקשר אברך בן תורה מופלג מירושלים, שהציג את עצמו בשמו המלא, ובקול רוטט העיד שהוא בעל המעשה, ואישר את כל הפרטים שהובאו. "שכחתם להוסיף את העיקר", "המקרה עם הציצית אירע לפני כשלש שנים, ומאז זכיתי להתרפא ב"ה לחלוטין מהמחלה הקשה, התחתנתי והקמתי בית בישראל, וזאת לפליאת כל הרופאים שטיפלו בי!" (האמנתי כי אדבר)
מקורות
- במדבר טו לח
- ספר 'עלינו לשבח'
- האמנתי כי אדבר