דלג לתוכן הראשי
כוונות

בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ · עלון 763 · פרשת וארא

"וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל (ו, ה)

ה'חפץ חיים' - רבי ישראל מאיר הכהן מראדין - בספרו "אהבת חסד" מביא את דברי התנא דבי אליהו רבה, שכשראו ישראל שאין שום עצה להנצל מגזרותיו של פרעה, והשעבוד הולך ומתגבר בכל יום ויום, מה עשו? התקבצו באגדה אחת וכרתו ברית יחד לגמל חסד זה עם זה, כדי שתתעורר למעלה מדת חסדו של ה' יתברך עליהם ויתבטלו גזרות פרעה.

ממשיך ה'חפץ חיים' ואומר: "והנה עתה שמדת הדין גברה מאוד על העולם, ואין שום עצה להנצל מהצרות המתחדשות יום ויום - מה מאוד יש להתחזק במדת החסד, כדי שעל ידי זה יתעורר מדת החסד העליונה ויקים עלינו מה שכתוב (הושע ב, כ"א): 'וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים', ואמרו חז"ל שאומר הקדוש ברוך הוא: ומה אלו שהם בעצמם צריכים חסד - עושים חסד אלו עם אלו, אני שאני מלא חסד ורחמים - על אחת כמה וכמה שאני צריך לגמל חסד עם בריותי".

הרב מבריסק זצ"ל ספר שפעם אחת, בעת שה'חפץ חיים' המתין לרכבת, באו אליו יהודים מדאגים, מלאים בצרות, ושאלוהו: "רב'ה! מה יהיה? תן לנו עצה"! השיב להם ה'חפץ חיים': "אין לנו אלא עצתו של רבי אליעזר הגדול: 'מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח? יעסק בתורה ובגמילות חסדים'. בכדי לעורר רחמי שמים צריכים להרבות בתורה ובגמילות חסד, שאז מתעוררים רחמי שמים בהנהגת מדה כנגד מדה".

שתפו את הדף:וואטסאפ