דבר העורך

פרשת "וארא" היא אחת הפרשות המכוננות ביותר ביסודות האמונה. למעשה, כל ארועי יציאת מצרים המתארים בפרשה זו - 7 מכות, ובפרשת בא 3 המכות האחרונות - נועדו למטרה אחת מרכזית: החדרת האמונה המחלטת בעם ישראל ובעולם כלו - ש"אין עוד מלבדו". המכות בפרשת וארא אינן רק ענש למצרים, אלא שעורים פרקטיים באמונה לכל העולם.

הרמב"ן מסביר בסוף פרשת בא: אין לאדם חלק בתורת משה רבנו עד שנאמין שכל הדברים והמארעות שלנו אינם תולדות הטבע ומנהגו של עולם, אלא הכל נסים. פרשת וארא מכינה אותנו לתפיסה שאפלו הארועים ה"טבעיים" לכאורה בחיינו הם בעצם נסים נסתרים המנהלים על ידי יד מכונת.

המשגיח הגה"צ רבי דב יפה זצ"ל מביא בשם הרב דסלר זצ"ל: 'הרבה פעמים שומעים בני אדם שאומרים: 'נכון שהקב"ה מנהל את העולם והכל נעשה על ידו, ובכל זאת, בוא נדבר קצת על חלקו של הטבע'... כשנתבונן במשפט הזה, נבין עד כמה הוא מגחך. למה הדבר דומה? יאמרו הבריות: 'אנחנו אנשים נורמליים, בוא נדבר קצת כמו משגעים'... וכי יש מקום לכך?! אין דבר כזה - טבע! העולם מתחיל ונגמר בבורא העולם!!! והוסיף הרב דסלר בשם חמיו רבי נחום זאב זצ"ל מקלם, שאמר: למה הדבר דומה? לאדם שהביט על החרך בקיר וראה בתוכו יד כותבת, ותמה: 'היתכן?! יד כותבת מעצמה'?! הוא הרחיב מעט את החרך וראה שם דמות אדם, ואז התברר לו - לא היד כתבה מעצמה אלא האדם בעל היד הוא שמפעיל את ידו וכותב! הראיה שלנו מגבלת ומצמצמת מאוד. אנו רואים חרך זעיר. אם נרחיב אותו מעט, נראה שהכל זה בורא עולם. מאחורי כל דבר שמתרחש ביקום עומד בורא עולם. והוסיף על כך הרב דסלר, שכל הנהגת העולם היא כך. השמש מאירה?! וכי יש לה איזה כח?! רצון ה' הוא שמאיר, אלא שהוא מכסה זאת בשמש.

וזה מה שאמר רבי חנינא בן דוסא (תענית כ"ה.): "מי שאמר לשמן וידלק הוא שיאמר לחמץ וידלק". וכי יש בשמן איזשהו כח? אלא הקדוש ברוך הוא רצה שהשמן ידלק - אז הוא דולק. וממילא, אם הקדוש ברוך הוא ירצה שהחמץ ידלק, הוא ידלק בדיוק באותה מדה. אין שום הבדל בין החמץ לשמן, השאלה היא מהו רצון ה'. אין טבע בעולם, אין שום כח לטבע, יש רק בורא עולם שמפעיל את הטבע. יש מנהיג לבירה!

ספר הגה"צ רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א, כשדודי אליהו מישקובסקי זצ"ל חלה, הסטיפלר זצ"ל כתב לו מכתב חזוק. מרן ראש הישיבה מרן הגאון רבי גרשון אדלשטין זצ"ל, שהוא קרוב משפחתו, הלך אל הסטיפלר כדי לקבל ממנו את המכתב. אני הייתי אז אברך צעיר והתלויתי אליו. נצלתי את העבדה שאני אצל הסטיפלר ואמרתי לו שיש במשפחתנו מישהו עם כאבי ראש עזים ביותר המשבשים את חייו. אמר לי הסטיפלר: "לא מזמן באה אשה והתאוננה על כאבי רגלים. יעצתי לה לקחת ויטמין A, וכעבר זמן היא באה לספר שברוך ה' זה עזר לה".

ואז הוא חיך ואמר: "נכון שאצלה זה היה לכאב רגלים ואתה מספר על מישהו עם כאבי ראש, אבל תודיע לו שגם הוא יקח ויטמין A ובעזרת ה' זה יעזר לו"... כשיצאנו מהרב, אמר לי רבי גרשון: "וכי נראה לך שבאמת ויטמין A עזר לכאבי הרגלים של האשה ההיא? זה לא ויטמין כזה או אחר, זו הברכה של הסטיפלר, אלא שהוא 'התפיס' את הברכה על איזה דבר מוחשי. אמר לבן משפחתך לעשות כעצת הסטיפלר ולקחת את הויטמין, והברכה של הסטיפלר תעזר לו".