"חבל על דאבדין ולא משתכחין" – האבות שלא באו בטענות

וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב (ו ג)

מסכת סנהדרין: אמר לו הקב"ה למשה, חבל על דאבדין ולא משתכחין. אמרתי:

לאברהם: "קום התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה כי לך אתננה". ביקש חלקת קבר לקבור את שרה אשתו ולא מצא עד שקנה בכסף מלא – ולא בא בטענות היכן הבטחתך.

ליצחק: "גור בארץ הזאת ואהיה עמך". ביקש מים ולא מצא - ולא הירהר אחר מצוותי.

ליעקב: "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך", ביקש מקום להקים את אוהלו ולא מצא עד שקנה ב-100 קשיטה – ולא בא בטענות.

ואתה משה בא בטרוניות ואמרת לי "ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה, והצל לא הצלת!"

חלילה לפקפק באמונתו של משה, ההבדל הוא, אבות העולם לא באו בטענות כי זה ענין אישי – משפחתי, לא כן משה דאג דאגת עם ישראל, וכאן לא ראשי המנהיג לוותר. (צפיחית בדב"ש)