נרות וקידוש – שאלות ותשובות
18 שאלות בנושא נרות וקידוש, מתוך שאלות ותשובות בהלכות שבת.
- עד מתי אפשר להדליק נרות שבת?
את נרות השבת מדליקים לכל המאוחר לפני השקיעה. הזמן המפורסם בלוח (20–40 דקות לפני השקיעה) הוא מנהג מוקדם יותר. אחרי השקיעה – בין השמשות – אסור להדליק, ומי שאיחר לא ידליק; בין השמשות מותר לבקש מגוי להדליק נר לצורך שבת.
- האם מדליקים נרות שבת לפני או אחרי הברכה?
יש בזה שני מנהגים. רוב האשכנזים ורבות מבנות עדות המזרח נוהגות להדליק תחילה, לכסות את העיניים, לברך, ורק אז להסתכל בנרות. לפי הוראת הרב עובדיה יוסף, הספרדים מברכים לפני ההדלקה, כמו בשאר המצוות. כל אישה תנהג כמנהג שקיבלה מבית אמה.
- מתארחים אצל ההורים בשבת – מי מדליקה נרות?
בעלת הבית מדליקה כרגיל. אישה נשואה שמתארחת – לפי מנהג אשכנז מדליקה גם היא בברכה, ואפילו על אותו שולחן. לפי מנהג הספרדים, בחדר אחד מברכת רק אחת, והאורחת מדליקה בברכה בחדר שהיא ישנה בו, או יוצאת בהדלקת המארחת ומשתתפת בנרות.
- האם מותר לעשות קידוש על מיץ ענבים?
כן. מיץ ענבים כשר לקידוש ומברכים עליו ״בורא פרי הגפן״, כי ״יין מגתו מקדשין עליו״. רוב הפוסקים מתירים גם מיץ ענבים מפוסטר שבחנויות. יש שמהדרים לקדש על יין, אבל מי שאינו שותה יין, ילדים ומי שמעדיף – מקדשים על מיץ ענבים לכתחילה.
- האם מותר לאכול לפני קידוש של שבת בבוקר?
לפני תפילת שחרית מותר לשתות מים, קפה או תה, כי חובת הקידוש מתחילה רק אחרי התפילה. אחרי התפילה – אסור לאכול או לשתות דבר, אפילו מים, עד שיקדש. נשים שאינן מתפללות לפני האכילה – נחלקו הפוסקים, ויש מורים לקדש לפני כל אכילה.
- מותר להקדים את השבת בקיץ ולעשות קידוש לפני שמחשיך?
מותר להקדים לקבל שבת מפלג המנחה (שעה ורבע זמנית לפני השקיעה), להתפלל ערבית ולקדש ולאכול מיד – כך נוהגים רבים בקיץ. מי שמקדים, צריך לקבל את השבת באמת ולהימנע ממלאכה. לכתחילה ראוי לאכול כזית מהסעודה גם אחרי צאת הכוכבים, ויש שמקפידים לומר קריאת שמע שוב בזמנה.
- האם מדליקים נרות שבת בבית מלון?
כן. האורחים במלון חייבים בהדלקת נרות, ולכתחילה מדליקים בחדר, במקום שבו נהנים מהאור – אם המלון מתיר. אם אסור להדליק אש בחדר, יש שהקלו לברך בחדר האוכל בנרות המלון אם נהנים מהם בסעודה, ויש שמדליקים נורה חשמלית בחדר בלי ברכה.
- שכחתי את הברכה בהדלקת נרות – מה עושים?
אם נזכרה מיד אחרי ההדלקה, תוך זמן קצר והנרות דולקים – מברכת, לפי הנוהג לברך אחרי ההדלקה (אשכנזים) ואף לפי הספרדים במקרה כזה רבים מתירים. אם עבר זמן או שכבר התחילה בסעודה – לא תברך. גם בלי ברכה – יצאה ידי חובת ההדלקה.
- האם גבר רווק צריך להדליק נרות שבת?
כן. מצוות נר שבת חלה על גברים ונשים, ורווק שגר בדירה משלו – מדליק ומברך. בחור בפנימייה או בחדר נפרד – השולחן ערוך כתב שמדליק בחדרו ומברך. בחור שגר עם הוריו – יוצא בהדלקת אמו. כמה שותפים בדירה – אחד מדליק לכולם.
- האם מותר להדליק נרות שבת בחשמל?
לכתחילה מדליקים נרות שמן או נרות שעווה. במקום שאי אפשר להדליק אש – כמו בבית חולים או במלון שאוסר – רבים מפוסקי זמננו התירו לברך על נורה חשמלית בעלת חוט להט, שמדליקים לשם שבת. יש שמורים להדליק בלי ברכה. נורת LED – יש בה שאלה נוספת.
- האם מוסיפים נר על כל ילד שנולד?
ההלכה היא להדליק לפחות שני נרות, כנגד ״זכור״ ו״שמור״. יש מנהג נפוץ, בעיקר בקהילות אשכנז, להוסיף נר על כל ילד שנולד. זהו מנהג ולא חובה, ומי שאין לה מנהג כזה – מדליקה שניים או כמה שתרצה. ואישה ששכחה פעם להדליק – מוסיפה נר לתמיד, כמו שכתב הרמ״א.
- אחרי הדלקת נרות – מותר לנסוע או לעשות מלאכה?
המנהג הוא שהאישה המדליקה מקבלת עליה שבת בהדלקה, ולכן אסורה במלאכה מיד. אם התנתה לפני ההדלקה שאינה מקבלת שבת – מותרת במלאכה עד השקיעה, לפי הרמ״א והמשנה ברורה. שאר בני הבית אינם מקבלים שבת בהדלקתה, ומותרים עד שיקבלו בעצמם או עד השקיעה.
- אפשר לעשות קידוש על חלות כשאין יין?
בליל שבת, כשאין יין או מיץ ענבים, מקדשים על הפת: נוטלים ידיים, מברכים המוציא במקום בורא פרי הגפן ואומרים את הקידוש, ואחר כך בוצעים. בבוקר – עדיף לקדש על ״חמר מדינה״ כמו בירה או קפה, ואם אין – על הפת.
- האם אישה יכולה לעשות קידוש לבד?
כן. נשים חייבות בקידוש מן התורה, כמו גברים, משום שכל מי שמצווה בשמירת שבת מצווה גם בזכירתה. לכן אישה שגרה לבד – מקדשת בעצמה. אישה יכולה גם להוציא גבר ידי חובה בקידוש, אך יש שנמנעים מכך כשאינם בני ביתה. ושותה מהכוס כרגיל.
- כמה יין צריך לשתות בקידוש?
המקדש צריך לשתות ״מלא לוגמיו״ – כמות שממלאת לחי אחת, שהיא רוב רביעית (כ־45–55 סמ״ק לפי השיעורים המקובלים). אם המקדש אינו יכול – מספיק שאחד מהמסובים ישתה מלא לוגמיו. הכוס עצמה צריכה להכיל רביעית לפחות. ומיץ ענבים – באותו שיעור, ולכן מי שקשה לו לשתות יין ישתמש בו.
- האם צריך לעמוד או לשבת בקידוש?
השולחן ערוך כותב לומר ״ויכולו״ בעמידה, והרמ״א מוסיף שיכול לעמוד גם בקידוש עצמו אבל ״יותר טוב לישב״. לכן יש שנוהגים לעמוד בכל הקידוש, יש שעומדים בויכולו ויושבים בברכות, ויש שיושבים בכולו. כל אחד ינהג כמנהג אבותיו. בבוקר – רבים מקדשים בעמידה.
- קידוש במקום סעודה – מה זה?
הקידוש צריך להיות במקום שאוכלים בו סעודה, ומיד אחריו. מי שקידש ולא אכל – לא יצא ידי חובה. בבוקר מספיק לאכול אחרי הקידוש כזית מזונות (עוגה) או לשתות רביעית יין. בלילה – מקדשים בסמוך לסעודה עם פת. פירות אינם מספיקים.
- איזה נר עדיף לשבת – שמן או שעווה?
השולחן ערוך פוסק ״שמן זית מצווה מן המובחר״, כי אורו צלול ונמשך היטב אחר הפתילה. אבל כל השמנים והנרות שאורם טוב כשרים, ונרות שעווה ופרפין המצויים היום – כשרים לגמרי. הרמ״א מביא שבמקומותיו נהגו בנרות שעווה, ״כי אורם צלול כמו שמן״.