האם צריך לעמוד או לשבת בקידוש?

השולחן ערוך והרמ״א

השולחן ערוך (או״ח רעא, י) כותב: ״מקדש על כוס מלא יין... ואומר ויכולו מעומד, ואחר כך אומר בורא פרי הגפן ואחר כך קידוש״. הרמ״א מוסיף: ״ויוכל לעמוד בשעת הקידוש, ויותר טוב לישב״.

הטעמים

ויכולו היא עדות על בריאת העולם, ועדות נאמרת בעמידה. הקידוש עצמו קשור לסעודה, ״אין קידוש אלא במקום סעודה״, ולכן יש שהעדיפו לשבת, כדי שיהיה ״קביעות״ לסעודה ולשמיעה.

המנהגים

מנהג ספרדים רבים – לקדש בישיבה, אחרי שאומרים ויכולו בעמידה. בקהילות אשכנז יש שנוהגים לעמוד בכל הקידוש, ויש שיושבים. מנהג חסידים רבים – לעמוד. כל משפחה ממשיכה את מנהגה.

השומעים

השומעים נוהגים כמו המקדש – אם עומד, עומדים; אם יושב, יושבים. ויש שנהגו לעמוד בויכולו גם כשהמקדש יושב.

קידוש בבוקר

בבוקר נוהגים רבים לקדש בעמידה, בפרט בבית הכנסת. אבל גם בזה – לפי המנהג.

חשוב יותר מהתנוחה

העיקר בקידוש הוא הכוונה: המקדש מכוון להוציא את השומעים, והשומעים מכוונים לצאת ועונים אמן. אין לדבר מתחילת הקידוש עד שהמקדש שותה.