עד מתי אפשר להדליק נרות שבת?

השקיעה

השולחן ערוך (או״ח רסא, א) כותב שבין השמשות, שהוא ספק לילה, ״אין מדליקין את הנרות״. לכן הדלקת נרות צריכה להיעשות לפני השקיעה. מצווה גם להוסיף מן החול על הקודש – ״תוספת שבת״ – ולקבל את השבת זמן מה לפני השקיעה (רסא, ב).

הזמן בלוח

הזמן המופיע בלוחות לכניסת שבת אינו השקיעה, אלא זמן מוקדם יותר שנקבע לפי מנהג המקום: ברוב הארץ 20 דקות לפני השקיעה, בירושלים 40 דקות, ובחיפה ובמקומות אחרים 30 דקות. מי שמדליקה בזמן זה – מקיימת גם תוספת שבת וגם מנהג המקום. מי שאיחרה – תדליק כל עוד לא שקעה החמה.

אחרי השקיעה

מי שהגיע לבית אחרי השקיעה – לא ידליק בעצמו. השולחן ערוך שם מתיר לומר לגוי בין השמשות להדליק נר לצורך שבת. מי ששכחה להדליק לגמרי – יש מנהג להוסיף נר אחד בכל ערב שבת מאז והלאה, ופרטי הדין מוסברים במאמר על שכחה להדליק נרות.

קבלת שבת בהדלקה

השולחן ערוך (רסג, י) מביא שלפי בעל הלכות גדולות, כיוון שהדליקה – קיבלה שבת ונאסרה במלאכה. לכן נוהגות הנשים לקבל שבת בהדלקה. מי שצריכה לעשות עוד משהו אחרי ההדלקה – כמו לנסוע לבית ההורים – תתנה בלבה לפני ההדלקה שאינה מקבלת שבת עדיין (יש אומרים שתנאי מועיל ויש אומרים שלא, ולכן עדיף להימנע).

לזמני כניסת השבת בכל עיר – זמני היום. הקיצור מביא את דיני הדלקת הנרות בסימן עה.