האם מותר לעשות קידוש על מיץ ענבים?

יין מגתו

השולחן ערוך (או״ח רעב, ב) פוסק: ״יין מגתו מקדשין עליו, וסוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום״. יין מגתו הוא מיץ ענבים טרי שעוד לא תסס. כלומר, המיץ עצמו כבר נחשב ״יין״ לעניין קידוש וברכת הגפן, ואין צורך שיהיה בו אלכוהול.

מיץ ענבים מפוסטר

מיץ ענבים שבחנויות מפוסטר ולפעמים מרוכז ומוחזר. רוב פוסקי זמננו כתבו שדינו כיין מגתו, ומברכים עליו ״בורא פרי הגפן״ ומקדשים עליו. יש שהעירו על מיץ שנעשה מתרכיז ונמהל במים הרבה, ולכן כדאי לבחור מיץ ענבים שכתוב עליו שהוא מתאים לקידוש, בהשגחה.

יין עדיף?

יש מן הפוסקים שכתבו שמצווה מן המובחר לקדש על יין, משום שהוא חשוב יותר. אבל מי שאינו שותה יין, מי שהיין מזיק לו או לא מתאים לו, ילדים – מקדשים על מיץ ענבים בלי שום פקפוק. גם מי שמקדש על יין ושותה מעט – יוצא ידי חובה, כשהשיעור הוא מלוא לוגמיו. פרטי הקידוש – בקידוש ליל שבת.

ברכה אחרונה

אחרי שתיית רביעית מיץ ענבים מחוץ לסעודה – מברכים ״על הגפן ועל פרי הגפן״, כמו על יין. בתוך סעודה שיש בה פת – ברכת המזון פוטרת.

ואם אין גם מיץ ענבים

בלילה, מי שאין לו יין או מיץ ענבים – מקדש על הפת. בבוקר – אפשר לקדש על ״חמר מדינה״, משקה חשוב כמו בירה או משקה חריף, לפי הפוסקים. הקיצור מביא את דיני הקידוש בסימן עז.