האם צריך לעמוד בזמן קריאת התורה?

הדין

השולחן ערוך (או״ח קמו, ד) פוסק: ״אין צריך לעמוד מעומד בעת שקורין בתורה״. הרמ״א מוסיף: ״ויש מחמירין ועומדין, וכן עשה מוהר״ם״. כלומר: מעיקר הדין אפשר לשבת, ויש מי שמחמיר.

למה מותר לשבת

חובת העמידה בפני ספר תורה היא כשהספר ״מהלך״ – מוציאים ומכניסים אותו. כשהספר מונח במקומו על הבימה, הוא כבר ״במקומו״, והציבור יכול לשבת ולהקשיב. העיקר הוא השמיעה בכוונה.

ברכו והברכות

רבים נוהגים לעמוד כשהעולה אומר ״ברכו את ה׳ המבורך״, ולענות ״ברוך ה׳ המבורך לעולם ועד״ בעמידה, כמו בכל ״ברכו״. אחרים יושבים. כל אחד לפי מנהגו.

עשרת הדברות

בקריאת עשרת הדברות נוהגים בקהילות רבות לעמוד, אף שהיו מגדולי הפוסקים שהסתייגו מכך, כדי שלא ייראה שחלק מן התורה חשוב מחלק אחר. במקום שנוהגים לעמוד – עומדים עם הציבור. גם בשירת הים יש שנוהגים לעמוד.

חולה וזקן

מי שקשה לו לעמוד – כמו חולה, זקן או אישה בהריון – ודאי יושב, גם במקום שהציבור נוהג לעמוד. העמידה היא הידור, ואינה חובה שבאה על חשבון הבריאות. גם מי שעומד – אינו צריך להישען, ויכול לעמוד באופן נוח.

העולה והקורא

העולה, הקורא והגבאי עומדים כל זמן הקריאה, מפני כבוד הציבור וכבוד התורה. גם מי שעומד ליד הבימה – עומד.

שקט והקשבה

בין שיושבים ובין שעומדים – אסור לדבר בזמן הקריאה, אפילו בדברי תורה. ראו האם מותר לצאת מבית הכנסת באמצע קריאת התורה.