מה עושים אם הבעל קורא טעה במילה?

הדין

השולחן ערוך (או״ח קמב, א) פוסק: ״קרא וטעה, אפילו בדקדוק אות אחת – מחזירין אותו״. הרמ״א מוסיף: ״וכן דין החזן הקורא, ודוקא שינוי שמשתנה על ידי זה העניין, אבל אם טעה בנגינת הטעם או בניקוד – אין מחזירין אותו, אבל גוערין בו״.

מה נחשב שינוי משמעות

שינוי מילה במילה אחרת, השמטת מילה, או שינוי שמשנה את הזמן או את הגוף – למשל ״ויאמר״ במקום ״ואמר״ – משנה את העניין, ומחזירים. גם טעות בניקוד שמשנה את המשמעות, כמו ״חֵלֶב״ ו״חָלָב״ – מחזירים. טעות בהגייה שאינה משנה את המשמעות – אין מחזירים.

איך מתקנים

הגבאים או המתפללים העומדים ליד הבימה מעירים לקורא בשקט, והוא חוזר על המילה או על הקטע מהמקום הנכון. אין לצעוק מכל קצות בית הכנסת – זה מבייש את הקורא ופוגע בכבוד הציבור. בבתי כנסת רבים יש גבאי שתפקידו לעקוב ולתקן.

אם לא שמו לב

אם שמו לב לטעות רק אחרי שהעולה כבר בירך את הברכה האחרונה – יש בזה פרטי דינים, ולפעמים חוזרים וקוראים את הפסוק עם העולה הבא. הגבאי יכריע לפי הוראת רב בית הכנסת.

הכנה

הקורא צריך להתכונן היטב. השולחן ערוך (או״ח קלט, א) כותב שבמקום שהעולה עצמו קורא, ״אם לא סידר תחילה הפרשה פעמים שלוש בינו לבין עצמו – לא יעלה״. ראו מי קורא בתורה ולמה צריך בעל קורא.