מה זה פרשת השבוע ואיך מחלקים את התורה?

מקור הקריאה

הרמב״ם (הלכות תפילה יב, א) כותב: ״משה רבנו תיקן להם לישראל שיהו קורין בתורה ברבים בשבת ובשני ובחמישי בשחרית, כדי שלא ישהו שלשה ימים בלא שמיעת תורה, ועזרא תיקן שיהו קורין כן במנחה בכל שבת״.

בשנה אחת

הרמב״ם (שם יג, א) ממשיך: ״המנהג הפשוט בכל ישראל שמשלימין את התורה בשנה אחת, מתחילין בשבת שאחר חג הסוכות וקורין בסדר בראשית, בשנייה אלה תולדות...״. הגמרא (מגילה כט ע״ב) מזכירה ש״בני מערבא״ – בני ארץ ישראל – סיימו את התורה בשלוש שנים, אבל המנהג שהתקבל הוא מנהג בבל.

חיבור פרשות

בשנה רגילה יש פחות שבתות מ־54 שאין בהן חג, ולכן מחברים פרשות: ויקהל–פקודי, תזריע–מצורע, אחרי מות–קדושים, בהר–בחוקותי, חוקת–בלק, מטות–מסעי, ניצבים–וילך. השולחן ערוך (או״ח תכח, ד) קובע סימנים: צו לפני פסח בשנה פשוטה, במדבר לפני שבועות, ואתחנן אחרי תשעה באב, ניצבים לפני ראש השנה.

הפרשה בבית

מלבד הקריאה בבית הכנסת, יש מצווה על כל אחד לקרוא את הפרשה בעצמו – ״שניים מקרא ואחד תרגום״. ראו שניים מקרא ואחד תרגום.

איך יודעים

באתר יש רשימת כל הפרשות ולוח הפרשות לפי שבועות, עם סיכום כל פרשה והפטרתה. בחוץ לארץ, כשיום טוב שני חל בשבת, יש פערים בין ארץ ישראל לחוץ לארץ – כדאי לבדוק בלוח.

ראו גם קריאת התורה ומה זה מפטיר והפטרה.