שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן קמ״ו

שלא לדבר בשעת הקריאה

4 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

1. סעיף א׳

   אסור לצאת ולהניח ס"ת כשהוא פתוח אבל בין גברא לגברא שפיר דמי:

2. סעיף ב׳

   כיון שהתחיל הקורא לקרות בספ' תורה אסור לספר אפי' בד"ת אפי' בין גברא לגברא ואפי' אם השלי' הוא הפרשה ויש מתירים לגרוס [פירוש ללמוד] בלחש ויש אומרים שאם יש עשרה דצייתי (פירוש שמשימין לבם) לספ' תורה מות' לספ' [בדברי תורה] (ב"י בשם מהרי"א) ויש מתירין למי שתורתו אומנתו ויש מתירין למי שקוד' שנפתח ס"ת מחזיר פניו ומראה עצמו שאינו רוצה לשמוע ס"ת אלא לקרות ומתחיל לקרות ולקרות שנים מקרא ואחד תרגום בשעת קריאת התורה שרי וכל זה אינו ענין לפרש' זכור ופרשת פרה שהם בעשר' מדאוריית' שצריך לכוין ולשמעם מפי הקורא והנכון שבכל הפרשיות ראוי למדקדק בדבריו לכוין דעתו ולשמעם מפי הקורא:

3. סעיף ג׳

   אסו' לספר כשהמפטי' קורא בנביא עד שישלי' כמו בספר תורה:

4. סעיף ד׳

   אין צריך לעמוד מעומד בעת שקורין בתורה [ויש מחמירין ועומדין וכן עשה מוהר"ם] [מרדכי פרק רבי אליעזר דמילה]:

המשנה ברורה על סימן זה אינה מובאת כאן: המהדורה הדיגיטלית ברישיון חופשי שבידינו מתחילה בסימן קפ״ז.

עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה