כמה עולים לתורה בשבת?

השולחן ערוך

השולחן ערוך (או״ח רפב, א) כותב: ״מוציאין ספר תורה וקורים בו שבעה, ואם רצה להוסיף – מוסיף״. הרמ״א שם מביא מחלוקת אם מוסיפים גם ביום טוב, וכותב שבמדינותיו לא נהגו להוסיף ביום טוב, חוץ משמחת תורה.

המפטיר

אחרי שבעה העולים אומרים קדיש, ו״חוזר וקורא עם המפטיר מה שקרא השביעי״ (רפב, ד). המפטיר נקרא לתורה לקריאה קצרה ואחר כך מפטיר בנביא. הוא אינו נכלל במניין השבעה, אבל בשבת שיש בה קריאה מיוחדת – כמו ראש חודש או ארבע הפרשיות – המפטיר קורא בספר שני.

בשאר הימים

״בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה, אין פוחתים מהם ואין מוסיפים עליהם, ואין מפטירין בנביא״ (או״ח קלה, א). המשנה במסכת מגילה מונה: בראש חודש ובחול המועד – ארבעה; ביום טוב – חמישה; ביום כיפור – שישה; בשבת – שבעה.

כהן ולוי

הראשון שעולה הוא כהן, השני לוי, ואחריהם ישראלים. אם אין כהן – ישראל עולה במקומו. אם אין לוי – הכהן עולה שוב במקום הלוי. כהן ולוי אינם עולים בשאר העליות, חוץ מ״אחרון״ ומפטיר, שבהם מותר לקרוא גם כהן או לוי, כמו שכתב הקיצור.

הוספה

בבתי כנסת רבים מוסיפים עליות בשבת כשיש חתן, בעל ברית, אבל ביום הזיכרון וכדומה. יש להיזהר שהתוספות לא יגרמו לטרחה לציבור. במנהג הספרדים מקפידים פחות להוסיף, ובאשכנז מקובל להוסיף לפי הצורך.

ראו מה מברכים בעלייה לתורה, קריאת התורה והקיצור (סימן עח).