קריאת התורה – באילו ימים קוראים, וכמה עולים

למה קוראים בתורה

לפי המסורה, כבר משה רבנו תיקן שלא יעברו שלושה ימים בלי תורה, ולכן קוראים בשני, בחמישי ובשבת. עזרא הסופר הוסיף את הקריאה במנחה של שבת ואת סדר הקריאה בשני ובחמישי. בשבת בבוקר קוראים את פרשת השבוע, וכך מסיימים את התורה כולה בשנה – בשמחת תורה.

בשני ובחמישי ובמנחה של שבת קוראים את תחילת הפרשה של השבת הבאה. את הפרשה של השבוע אפשר למצוא בעמוד פרשת השבוע, ואת הלוח השנתי בלוח הפרשות.

כמה עולים בכל יום

סדר העליות

• כהן עולה ראשון, אחריו לוי, ואחריהם ישראלים.
• אין כהן בבית הכנסת – ישראל עולה במקומו, ולוי אינו עולה אחריו.
• יש כהן ואין לוי – הכהן עולה גם בעלייה השנייה.
• שני כהנים אינם עולים זה אחר זה, כדי שלא ייראה שאחד מהם פגום.
• מפטיר – העולה האחרון בשבת ובחג – קורא את ההפטרה מהנביאים.
• חתן, בר מצווה, אבי הבן ומי שיש לו יארצייט מקבלים לפי המנהג קדימה בעליות.

מה עושה העולה

העולה לתורה מסתכל במקום הקריאה, מברך "ברכו את ה׳ המבורך", והציבור עונה. אחר כך מברך "אשר בחר בנו", הבעל קורא קורא מתוך הספר, והעולה קורא איתו בלחש. בסוף מברך "אשר נתן לנו תורת אמת". נוהגים לעלות בדרך הקצרה ולרדת בדרך הארוכה, ולהמתין ליד הבימה עד אחרי העלייה הבאה.

הגבהה וגלילה

בהגבהה מרימים את ספר התורה ומראים את הכתב לציבור, והציבור אומר "וזאת התורה". במנהג אשכנז מגביהים אחרי הקריאה, ובמנהג עדות המזרח – לפני הקריאה. בגלילה גוללים את הספר וסוגרים אותו.

טעויות נפוצות

• לקרוא בתורה בלי מניין.
• להעלות שני כהנים ברצף.
• לדבר בזמן קריאת התורה.
• לחשוב שבכל תענית קוראים כמו בתשעה באב – בכל תענית יש קריאה משלה.