החופה – שאלות ותשובות
11 שאלות בנושא החופה, מתוך שאלות ותשובות בהלכות חתונה, בר מצווה וברית.
- מה זה בדקן ולמה מכסים את הכלה?
הבדקן (״באדעקן״) הוא מנהג אשכנזי שבו החתן מכסה את פני הכלה בהינומה לפני החופה. המקור הוא רבקה, ש״לקחה הצעיף ותתכס״ כשראתה את יצחק. נוהגים שהחתן עצמו מכסה, כדי שיראה את הכלה לפני כן, ומברכים אותה בברכת ״אחותנו את היי לאלפי רבבה״.
- למה הכלה מקיפה את החתן שבע פעמים?
זהו מנהג אשכנזי שמובא בקיצור שולחן ערוך: הכלה, עם המלוות, מקיפה את החתן שבע פעמים תחת החופה. הרמז המפורסם הוא בפסוק ״נקבה תסובב גבר״ בירמיהו, ונאמרו טעמים נוספים במספר שבע. רוב הספרדים אינם נוהגים בהקפות, וכל קהילה ומשפחה נוהגת כמנהג אבותיה.
- למה שוברים כוס בחתונה?
שוברים כוס בחתונה זכר לחורבן ירושלים, כדי שגם בשעת השמחה הגדולה ביותר יזכור האדם את החורבן – ״אם אשכחך ירושלים… על ראש שמחתי״. המקור בגמרא, שחכמים שברו כוס יקרה בחתונה כדי למעט בשמחה יתרה, והרמ״א מביא את המנהג לשבור כוס בחופה.
- האם הטבעת חייבת להיות של זהב חלק?
מעיקר הדין אפשר לקדש בכל דבר ששווה פרוטה, אבל נהגו לקדש בטבעת שאין בה אבן, כדי שלא תטעה הכלה בשוויה. לכן מקפידים על טבעת חלקה ממתכת (בדרך כלל זהב), שייכת לחתן, בלי אבנים. טבעת עם יהלום, אם רוצים, נותנים בזמן אחר ולא בה מקדשים.
- מה אומר החתן כשהוא מקדש?
החתן נותן את הטבעת לכלה בפני שני עדים כשרים ואומר: ״הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל״. מעיקר הדין די ב״הרי את מקודשת לי בזה״, והתוספת ״כדת משה וישראל״ היא מנהג שהרמ״א מביא. החתן אומר את הנוסח בעצמו, בבירור ובכוונה.
- מי יכול להיות עד בחופה?
עד בקידושין צריך להיות גבר יהודי מעל גיל בר מצווה, שומר תורה ומצוות, שאינו קרוב משפחה של החתן או של הכלה, וגם לא של העד השני. קידושין בלי שני עדים כשרים אינם קידושין, ולכן המסדר קידושין בוחר את העדים ובודק אותם מראש.
- האם מותר לקדש בטבעת עם יהלום?
נהגו לקדש בטבעת חלקה בלי אבן, כי שווי של אבן טובה קשה להעריך, והכלה עלולה לטעות בו. בדיעבד הקידושין חלים גם בטבעת עם יהלום. טבעת האירוסין עם היהלום – נותנים לפני החתונה או אחריה, ולא תחת החופה, כדי שלא תהיה שאלה על הקידושין.
- האם הכלה נותנת טבעת לחתן מתחת לחופה?
לא נהוג. הקידושין נעשים רק בנתינת החתן לכלה, ונתינת טבעת מהכלה לחתן תחת החופה עלולה ליצור רושם של ״קידושין הדדיים״, שאין להם מקור בהלכה. מי שרוצה שגם החתן יענוד טבעת – הכלה נותנת לו אחרי החופה, בלי אמירה.
- למה החתן לובש קיטל בחופה?
בקהילות אשכנז החתן לובש קיטל לבן בחופה, כי יום החתונה הוא ״יום כיפור פרטי״ לחתן ולכלה – מוחלים להם עוונותיהם. הלבן מסמל טהרה, התחלה חדשה, וגם את זכרון המוות, שמונע גאווה בשעת שמחה. הספרדים ועדות המזרח אינם נוהגים בקיטל.
- מה עושים כשהחתן או הכלה בלי אבא – מי מוביל לחופה?
אין חובה הלכתית שדווקא האב יוביל. המנהג הוא שה״שושבינים״ – בדרך כלל ההורים – מלווים את החתן והכלה, וכשאחד ההורים נפטר, נוהגים שהאם מלווה יחד עם קרוב משפחה – סבא, אח בוגר, דוד – או זוג נשוי קרוב. ההחלטה נעשית ברגישות, לפי רצון החתן והכלה ומנהג המשפחה.
- מה זה ״אם אשכחך ירושלים״ בחופה?
לפני שבירת הכוס בחופה נוהגים שהחתן אומר או שרים את הפסוק ״אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני... אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי״ (תהלים קלז). זהו זכר לחורבן, שחז״ל תיקנו להזכיר דווקא ברגע השמחה הגדול – כדי שירושלים תהיה ״על ראש שמחתנו״.