ממתין לבדיקה רבניתעודכן:
מה זה בדקן ולמה מכסים את הכלה?
הבדקן (״באדעקן״) הוא מנהג אשכנזי שבו החתן מכסה את פני הכלה בהינומה לפני החופה. המקור הוא רבקה, ש״לקחה הצעיף ותתכס״ כשראתה את יצחק. נוהגים שהחתן עצמו מכסה, כדי שיראה את הכלה לפני כן, ומברכים אותה בברכת ״אחותנו את היי לאלפי רבבה״.
לפי המנהגים
| ספרדים ועדות המזרח | אשכנזים |
|---|---|
| ברוב הקהילות אין טקס בדקן נפרד; יש שפורסים טלית על ראשי החתן והכלה תחת החופה, ויש הינומה שקופה. | לפני החופה החתן מכסה את פני הכלה בהינומה אטומה (בדקן), והמשפחה מברכת ״אחותנו את היי לאלפי רבבה״. |
שאלות דומות שנשאלות: באדעקן · הינומה – למה הכלה מכוסה? · כיסוי פני הכלה לפני החופה
המקור בתורה
כשרבקה פגשה את יצחק נאמר ״ותקח הצעיף ותתכס״ (בראשית כד, סה). מכאן נהגו שהכלה מתכסה בצעיף לפני הנישואין, כסימן לצניעות ולמעבר שלה לבית בעלה. ברכת המשפחה לכלה בשעת הכיסוי – ״אחותנו את היי לאלפי רבבה״ – לקוחה מהברכה שבירכו את רבקה כשיצאה מבית אביה (בראשית כד, ס).
למה החתן מכסה בעצמו
נוהגים שהחתן ניגש לכלה, מסתכל בה ומכסה את פניה. הטעם המפורסם: כדי שלא יטעה באישה – כמו שקרה ליעקב, שקיבל את לאה במקום רחל. לכן החתן רואה בעצמו את הכלה לפני שהיא מתכסה. מהבחינה ההלכתית יש פוסקים שקשרו את הכיסוי לשאלה מתי חלה ״חופה״ – יש ראשונים שסברו שכיסוי הכלה עצמו הוא חלק מהחופה. זו הסיבה שאצל רבים מקפידים שהבדקן ייעשה לפני כניסה לחופה ובנוכחות עדים.
מנהגי הספרדים
אצל רוב קהילות הספרדים ועדות המזרח לא נהגו בטקס בדקן נפרד; יש קהילות שהכלה מכוסה בטלית או בהינומה שקופה תחת החופה, ויש שאין מכסים כלל. כל קהילה נוהגת כמסורתה.
מה אומרים ועושים בשעת הבדקן
החתן מגיע אל הכלה בליווי ההורים והרב, לעיתים עם ניגון. אחרי שמכסה את פניה, האב ולעיתים גם הרב מברכים אותה בברכת רבקה, ויש מוסיפים ״ישימך אלוקים כשרה רבקה רחל ולאה״. בשעה זו נהוג גם שהורי הכלה מברכים את בתם ברכה אישית. הכלה נשארת מכוסה עד אחרי הקידושין, ולכן שותה מכוס הברכות מתחת להינומה.
מקורות – המקור בפנים
- בראשית כד, סה – ״ותקח הצעיף ותתכס״
ותאמר אלהעבד מיהאיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס ויספר העבד ליצחק את כלהדברים אשר עשה ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח אתרבקה ותהילו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו
לעיון במקור המלא ← - בראשית כד, ס – ״אחותנו את היי לאלפי רבבה״
ויברכו אתרבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה עלהגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד אתרבקה וילך ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב ויצא יצחק לשוח בשדה …
לעיון במקור המלא ← - שולחן ערוך אה״ע נה (מהי חופה)
הארוסה אסורה לבעלה מדברי סופרים כל זמן שהיא בבית אביה והבא על ארוסתו בבית חמיו מכין אותו מכת מרדות: הגה ואפי' בייחוד אסורים ולכן ארוס שהוא עם ארוסתו בבית א' מברכין ז' ברכות פן יתייחדו (מרדכי פ"ק דכתובות) וי"א דאין …
לעיון במקור המלא ← - קיצור שולחן ערוך קמז (מנהגי החופה)
נוהגין לעשות החפה תחת השמים לסימן ברכה, כה יהיה זרעך ככובבי השמים. וכן נוהגין שאין נושאין נשים אלא במלוי הלבנה, לסימן טוב (ועין לקמן סימן קסו סעיף ג)
לעיון במקור המלא ←
להרחבה באתר
המשך לקרוא
השאלה הבאה · חתונה
למה הכלה מקיפה את החתן שבע פעמים?
זהו מנהג אשכנזי שמובא בקיצור שולחן ערוך: הכלה, עם המלוות, מקיפה את החתן שבע פעמים תחת החופה. הרמז המפורסם הוא בפסוק ״נקבה תסובב גבר״ בירמיהו, ונאמרו טעמים נוספים במספר שבע. רוב הספרדים אינם נוהגים בהקפות, וכל קהילה ומשפחה נוהגת כמנהג אבותיה.
לקריאה