מה זה בדקן ולמה מכסים את הכלה?

המקור בתורה

כשרבקה פגשה את יצחק נאמר ״ותקח הצעיף ותתכס״ (בראשית כד, סה). מכאן נהגו שהכלה מתכסה בצעיף לפני הנישואין, כסימן לצניעות ולמעבר שלה לבית בעלה. ברכת המשפחה לכלה בשעת הכיסוי – ״אחותנו את היי לאלפי רבבה״ – לקוחה מהברכה שבירכו את רבקה כשיצאה מבית אביה (בראשית כד, ס).

למה החתן מכסה בעצמו

נוהגים שהחתן ניגש לכלה, מסתכל בה ומכסה את פניה. הטעם המפורסם: כדי שלא יטעה באישה – כמו שקרה ליעקב, שקיבל את לאה במקום רחל. לכן החתן רואה בעצמו את הכלה לפני שהיא מתכסה. מהבחינה ההלכתית יש פוסקים שקשרו את הכיסוי לשאלה מתי חלה ״חופה״ – יש ראשונים שסברו שכיסוי הכלה עצמו הוא חלק מהחופה. זו הסיבה שאצל רבים מקפידים שהבדקן ייעשה לפני כניסה לחופה ובנוכחות עדים.

מנהגי הספרדים

אצל רוב קהילות הספרדים ועדות המזרח לא נהגו בטקס בדקן נפרד; יש קהילות שהכלה מכוסה בטלית או בהינומה שקופה תחת החופה, ויש שאין מכסים כלל. כל קהילה נוהגת כמסורתה.

מה אומרים ועושים בשעת הבדקן

החתן מגיע אל הכלה בליווי ההורים והרב, לעיתים עם ניגון. אחרי שמכסה את פניה, האב ולעיתים גם הרב מברכים אותה בברכת רבקה, ויש מוסיפים ״ישימך אלוקים כשרה רבקה רחל ולאה״. בשעה זו נהוג גם שהורי הכלה מברכים את בתם ברכה אישית. הכלה נשארת מכוסה עד אחרי הקידושין, ולכן שותה מכוס הברכות מתחת להינומה.