אחרי החופה – שאלות ותשובות
8 שאלות בנושא אחרי החופה, מתוך שאלות ותשובות בהלכות חתונה, בר מצווה וברית.
- מה זה שבע ברכות – כמה ימים?
שבע ברכות הן ברכות הנישואין, שאומרים תחת החופה ואחר כך בסוף כל סעודה עם מניין בשבעת ימי המשתה. כשאחד מבני הזוג לא היה נשוי קודם – שבעה ימים; כששניהם היו נשואים – יום אחד. בכל סעודה צריך ״פנים חדשות״, ובלעדיהן מברכים רק ״אשר ברא״.
- למה אישה מכסה את הראש אחרי החתונה?
אישה נשואה מכסה את שערה מפני שהגמרא למדה זאת מהתורה – ״ופרע את ראש האשה״ – וקבעה שיציאה בראש פרוע היא עבירה על ״דת יהודית״. החיוב מתחיל מהנישואין, ולכן הכלה מתחילה לכסות את השיער מיד אחרי החופה, או למחרת בבוקר לפי מנהגים שונים.
- האם מותר לחתן ולכלה לטוס לירח דבש בשבעת ימי המשתה?
רבים מהפוסקים אינם מעודדים זאת: בשבעת ימי המשתה החתן והכלה ״שמחים״ עם משפחתם וחבריהם, עורכים שבע ברכות במניין, והחתן אסור במלאכה ואינו יוצא לבדו לשוק. טיסה לחו״ל מבטלת בדרך כלל את השבע ברכות. נהוג לדחות את הנסיעה לאחר שבעת הימים.
- מה זה שבע ברכות – מי צריך להיות בסעודה?
כדי לברך שבע ברכות אחרי הסעודה צריך מניין – עשרה גברים כולל החתן – ו״פנים חדשות״: אדם שלא השתתף בסעודות הקודמות ושמרבים בשמחה לכבודו. בשבת – השבת עצמה נחשבת ״פנים חדשות״ בסעודות הלילה והבוקר. בלי פנים חדשות מברכים רק ״אשר ברא״.
- מה זה מצוות שנה ראשונה – ושמח את אשתו?
התורה פוטרת חתן בשנה הראשונה מיציאה לצבא ומכל עול ציבורי, ומצווה ״ושמח את אשתו אשר לקח״. המשמעות היום: לתת עדיפות לבית ולבני הזוג בשנה הראשונה – להיות בבית, לא לנסוע למרחקים בלי צורך, ולבנות את הקשר בשמחה ובתשומת לב לצרכי האישה.
- מה זה מצווה לשמח חתן וכלה?
יש מצווה לשמח חתן וכלה – לרקוד לפניהם, לשבח את הכלה ולהרבות בשמחה. חז״ל אמרו שמי שנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו – עובר על ״חמשה קולות״, ומי שמשמחו – זוכה לתורה. עיקר המצווה בחתונה עצמה ובשבעת ימי המשתה, בשמחה ובצניעות.
- מה זה מצווה טאנץ?
״מצווה טאנץ״ (ביידיש: ריקוד מצווה) הוא מנהג בחתונות חסידיות ובחלק מהקהילות האשכנזיות: בסוף הסעודה, אחרי שבע ברכות, קרובי המשפחה והרבנים רוקדים אחד אחד מול הכלה כשהם אוחזים בקצה אבנט, והחתן רוקד איתה בסוף. המנהג מבוסס על מצוות שמחת חתן וכלה.
- האם מותר לרקוד מעורב בחתונה?
לפי ההלכה אסור לרקוד ריקודים מעורבים של גברים ונשים, גם בחתונה. השולחן ערוך מחייב להקפיד ״שלא יתערבו אנשים ונשים… בשמחה״, ולכן נוהגים בחתונות שהגברים רוקדים לחוד והנשים לחוד, לרוב עם מחיצה. בעל ואשתו – יש מקילים לרקוד יחד, כשאינם בפני הציבור.