מה עושים כשהחתן או הכלה בלי אבא – מי מוביל לחופה?

שושבינים

ליווי החתן והכלה לחופה נקרא ״שושבינות״. הגמרא (ברכות סא, א) לומדת מ״ויביאה אל האדם״ ש״נעשה הקדוש ברוך הוא שושבין לאדם הראשון״, ובגמרא בכתובות (יב, א) מסופר שביהודה ״היו מעמידין להם שני שושבינין, אחד לו ואחד לה״. השושבינים אינם חלק מהקידושין עצמם, והם מנהג של כבוד ושמחה.

המנהגים

במנהג אשכנז נוהגים שהורי החתן מלווים אותו, והורי הכלה מלווים אותה, ויש שנוהגים בשני זוגות – אבי החתן ואבי הכלה מלווים את החתן, והאמהות את הכלה. במנהג הספרדים רבים נוהגים שהחתן נכנס עם אביו ואמו, והכלה עם הוריה. יש קהילות שמקפידות שהשושבינים יהיו זוגות נשואים בנישואין ראשונים.

כשאחד ההורים נפטר

אם האב נפטר – נוהגים שהאם מלווה יחד עם קרוב משפחה: סבא, דוד, אח בוגר או גיס. יש שבוחרים זוג קרוב (דוד ודודה) שיהיו שושבינים, ויש שהאם מלווה לבד. כך גם כשהאם נפטרה – האב מלווה עם קרובה, או שזוג קרוב מלווה. בכמה קהילות נוהגים שיתום או יתומה ילכו לפני החתונה לקבר ההורה, להזמינו לשמחה.

הורים גרושים

כשההורים גרושים – מתאמים מראש מי ילווה, ומשתדלים שהשמחה לא תהפוך לזירה של מתח. אין מניעה הלכתית ששני ההורים יילכו יחד, או שכל אחד ילווה עם בן זוגו החדש, לפי מה שמכבד את כולם.

רגישות

החתונה היא רגע של שמחה וגם של געגוע, במיוחד ליתום או ליתומה. כדאי לשוחח עם החתן או הכלה מראש, לשמוע מה הם רוצים, ולהתייעץ עם הרב המסדר קידושין. העיקר הוא שהם יחושו עטופים באהבה.