לפני החתונה – שאלות ותשובות
7 שאלות בנושא לפני החתונה, מתוך שאלות ותשובות בהלכות חתונה, בר מצווה וברית.
- האם מותר להתחתן בימי ספירת העומר או בבין המצרים?
בימי הספירה נוהגים שלא לערוך חתונות עד ל״ג בעומר (ויש מנהגים אחרים לגבי החלק המותר), ובבין המצרים – אשכנזים נמנעים מי״ז בתמוז, וספרדים לפי מרן מראש חודש אב. בשבתות, בחגים ובחול המועד אין עורכים חתונה כלל. לפני קביעת תאריך – בודקים עם רב לפי המנהג.
- למה החתן והכלה לא נפגשים שבוע לפני החתונה?
זהו מנהג ולא דין מפורש בגמרא או בשולחן ערוך: בקהילות רבות נוהגים שהחתן והכלה אינם נפגשים בשבוע שלפני החתונה, ויש שנוהגים כך רק ביום האחרון. טעמים שונים נאמרו במנהג, ומי שאין לו מנהג כזה – אינו חייב בו. נוהגים לפי מנהג המשפחה.
- מה זה חינה ומה המקור?
החינה היא מנהג של קהילות רבות מעדות המזרח, צפון אפריקה ותימן: בימים שלפני החתונה עורכים לכלה (ולעיתים גם לחתן) מסיבה, ומורחים על כפות הידיים משחת צמח החינה לסימן ברכה ושמחה. זהו מנהג עממי ולא דין, ואין בו מקור מפורש בתלמוד או בשולחן ערוך.
- מה זה ווארט או לחיים?
ווארט (ביידיש: ״מילה״) או ״לחיים״ הוא מסיבה קטנה שעורכים מיד אחרי שהשידוך נסגר: המשפחות נפגשות, מרימים כוסית ״לחיים״ ומברכים ״מזל טוב״. זה מנהג, לא הלכה, ואין בו קידושין – בני הזוג עדיין אינם נשואים ואינם מאורסים מבחינה הלכתית. החתונה עצמה נקבעת בדרך כלל אחר כך.
- מה זה אופרוף (עלייה לתורה לחתן)?
״אופרוף״ (ביידיש: ״קריאה״) הוא המנהג שהחתן עולה לתורה בשבת שלפני החתונה, והקהל מברך אותו ונוהגים לזרוק עליו סוכריות. אצל הספרדים נהוגה ״שבת חתן״ – בדרך כלל אחרי החתונה, כשהחתן עולה לתורה ובני הקהילה שרים לכבודו. זה מנהג ולא חובה.
- למה שוברים צלחת בתנאים?
בקהילות אשכנז נוהגים שבסיום קריאת שטר התנאים, אמהות החתן והכלה שוברות יחד צלחת. הטעם המקובל: זכר לחורבן ירושלים גם בשעת שמחה, ויש מוסיפים – כשם שאי אפשר להחזיר צלחת שבורה, כך לא יתבטל השידוך. זה מנהג, לא דין.
- האם מותר להתחתן בחול המועד?
לא. ״אין נושאין נשים במועד״ – לא מתחתנים בחול המועד פסח וסוכות, כדי ״שלא לערב שמחה בשמחה״: שמחת החג לחוד ושמחת החתונה לחוד. מותר לעשות אירוסין (״וורט״) בלי סעודה גדולה. מותר להתחתן מיד אחרי החג, באסרו חג.