שאלות ותשובות · אבלות · קבורה ולוויה
ממתין לבדיקה רבניתעודכן:
האם מספידים בימים שאין אומרים בהם תחנון?
לא. בימים שאין אומרים בהם תחנון – כל חודש ניסן, ראש חודש, חנוכה, פורים, חול המועד ועוד – אין מספידים, ולפי מנהג אשכנז גם אין אומרים צידוק הדין. לתלמיד חכם בפני המיטה – מספידים. בפועל נוהגים לומר דברי הערכה קצרים על הנפטר, בלי בכי וקינה.
לפי המנהגים
| ספרדים ועדות המזרח | אשכנזים |
|---|---|
| אומרים צידוק הדין גם בימים שאין אומרים בהם תחנון, כדעת השולחן ערוך (יו״ד תא, ו); אין מספידים. | אין אומרים צידוק הדין ואין מספידים בימים שאין אומרים בהם תחנון (רמ״א שם). |
שאלות דומות שנשאלות: הספד בניסן · הספד בראש חודש · לוויה בחנוכה – מספידים? · צידוק הדין בימים שאין אומרים תחנון
המקור
השולחן ערוך (או״ח תכט, ב) פוסק על חודש ניסן: ״אין נופלים על פניהם בכל חודש ניסן... ואין מספידין בו ואין מתענין בו״. הרמ״א שם מוסיף: ״גם אין אומרים צידוק הדין בכל חודש ניסן״. אותו דין נוהג בשאר ימים שיש בהם שמחה, כמו ראש חודש, חנוכה ופורים, שהם ימים ש״אין נופלים בהם על פניהם״ (או״ח קלא, ו).
חול המועד ותלמיד חכם
על חול המועד פוסק השולחן ערוך (יו״ד תא, א) ״שאסור להרגיל את ההספד בחול המועד, אלא לכבוד תלמיד חכם״. ובסעיף ה שם: ״והני מילי לאינש דעלמא, אבל לתלמיד חכם... מקוננות כדרכן... והני מילי בפניו״ – כשהמת לפני הקבורה. לכן גדולי תורה מספידים גם בימים אלו.
צידוק הדין
בעניין צידוק הדין יש הבדל בין המנהגים. השולחן ערוך (יו״ד תא, ו) כותב שאומרים צידוק הדין וקדיש כדרכם. הרמ״א שם: ״והמנהג פשוט במדינות אלו שלא לומר צידוק הדין בכל הימים שאין אומרים בהם תחנון״. ראו מה זה צידוק הדין.
למעשה
בלוויה בימים אלו אין עושים הספד במובן של קינה, בכי ועוררות. עם זאת, מקובל שבני המשפחה או הרב אומרים דברים קצרים לזכרו של הנפטר – מי היה, מה עשה, מה למדו ממנו – בלי להרבות בבכי. את ההספד המלא אפשר לקיים אחר כך, באזכרה בסוף השבעה או ביום השלושים.
מקורות – המקור בפנים
- שולחן ערוך ורמ״א או״ח תכט, ב
אין נופלים על פניהם בכל חדש ניסן ואין אומרים צדקתך בשבת במנחה ואין מספידין בו ואין מתענין בו להזכיר בצבור והבכורות מתענים בו בערב פסח: הגה גם אין אומרים צדוק הדין בכל חדש ניסן ונהגו שאין מתענין בו תענית כלל …
לעיון במקור המלא ← - שולחן ערוך או״ח קלא, ו
נהגו שלא ליפול על פניהם בט"ו באב ולא בט"ו בשבט ולא בר"ח ולא במנחה שלפניו ולא בחנוכה ויש אומרים גם במנחה שלפניו (וכן נוהגין) בפורים אין נופלים על פניהם בל"ג בעומר אין נופלין. בערב י"כ אין נופלים וכן ערב ר"ה …
לעיון במקור המלא ← - שולחן ערוך ורמ״א יו״ד תא, א–ו
אין מניחין את המטה ברחוב בחול המועד שלא להרגיל את ההספד שאסור להרגיל את ההספד בחול המועד אלא לכבוד ת"ח לפיכך אין מוליכין המת לבית הקברות בחול המועד עד שיהיה כל הקבר מתוקן ומזומן
לעיון במקור המלא ←
להרחבה באתר
המשך לקרוא
השאלה הבאה · אבלות
האם מותר להעביר קבר או להעלות עצמות לארץ ישראל?
בדרך כלל אסור לפנות מת או עצמות מקבר לקבר, אבל השולחן ערוך מתיר במפורש לפנות כדי לקבור בארץ ישראל, או בחלקת המשפחה, או כשהקבר אינו שמור. גם מי שנפטר בחו״ל – מותר להביאו לקבורה בארץ, אף שבדרך כלל אין מוליכים מת מעיר לעיר.
לקריאה
האם קוברים מת ביום טוב או בחול המועד?
למה ממהרים לקבור את המת? האם מותר לדחות את הקבורה?
למה שומרים על המת לפני הקבורה?
למה שוטפים ידיים אחרי בית קברות?
שאלות נוספות בנושא קבורה ולוויה ←·כל השאלות באבלות ←·כל הנושאים