המילה "טֻמְאָה" בתורה
20 מופעים · 16 פסוקים · שורש ט-מ-א · גימטריה 55
המילה "טמאה" בתורה פירושה מצב של טומאה, ההפך מטהרה, מצב שבו אדם או חפץ אינם ראויים לגעת בקודש, והיא מופיעה לראשונה בפסוק (ויקרא ה, ג) ובסך הכול 20 פעמים בתורה.
המשמעות הפשוטה
"טומאה" היא מצב ולא בהכרח מעשה רע. אדם יכול להיטמא במגע, במחלה או בדברים טבעיים בחייו. המילה באה בצורות כמו "טמאתו", "טמאתה", "בטמאת", "מטמאת" ו"בטמאתם". היא קשורה למשפחת המילה "טמא".
טומאה והקודש
רוב ההופעות נמצאות בספר ויקרא, ובעיקרן העיקרון שטומאה וקודש אינם נפגשים. על מי שאוכל מן הקודש בטומאתו נאמר: «וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־תֹּאכַל בָּשָׂר מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַה׳ וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ» (ויקרא ז, כ). וכך גם בכלל: «וְהִזַּרְתֶּם אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם בְּטַמְּאָם אֶת־מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם» (ויקרא טו, לא). המטרה היא לשמור על המשכן, שה׳ שוכן בו.
כפרה וטהרה
התורה אינה משאירה את האדם בטומאתו. יש דרך לטהרה ולכפרה: «וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת־הַחַטָּאת וְכִפֶּר עַל־הַמִּטַּהֵר מִטֻּמְאָתוֹ וְאַחַר יִשְׁחַט אֶת־הָעֹלָה» (ויקרא יד, יט). וגם הקודש עצמו מטוהר. על המשכן נאמר: «וְכִפֶּר עַל־הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִפִּשְׁעֵיהֶם לְכָל־חַטֹּאתָם וְכֵן יַעֲשֶׂה לְאֹהֶל מוֹעֵד הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם» (ויקרא טז, טז). ה׳ שוכן "בתוך טמאתם", בקרב העם, גם כשהוא אינו מושלם.
מי נדה
גם ביום שבו מכפרים על הקודש נאמר על המזבח: «וְהִזָּה עָלָיו מִן־הַדָּם בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל» (ויקרא טז, יט). ההזאה מטהרת ומקדשת. בספר במדבר נאמר על מי שנגע במת ולא נטהר: "טמא יהיה עוד טמאתו בו", ומי הנדה הם הדרך לצאת מן הטומאה.
מבט מן הפסוקים
מן הפסוקים עולה שהטומאה בתורה אינה גזר דין קבוע. היא מצב שיש ממנו יציאה, בעזרת כפרה, הזאה וטהרה. ויותר מכך, המשכן "השכן אתם בתוך טמאתם": השכינה אינה מתרחקת מן העם, אלא העם מצווה להיטהר ולהתקרב.
מאת מערכת האתר.
משמעויות וצורות
- טֻמְאָה שם עצם · 20 פעמיםטֻמְאָתוֹ · טֻמְאָתָהּ · בְּטֻמְאַת · וְטֻמְאָתוֹ · מִטֻּמְאֹת · מִטֻּמְאָתוֹ · כְּטֻמְאַת · מִטֻּמְאָתָם · בְּטֻמְאָתָם · טֻמְאֹתָם · טֻמְאָה
היכן היא מופיעה
ויקרא: 14במדבר: 2
הפרשות שבהן היא מרובה: מצורע (6) · אחרי מות (3) · צו (2) · אמור (2) · ויקרא (1) · נשא (1)
- ויקרא ה, ג
אוֹ כִי יִגַּע בְּטֻמְאַת אָדָם לְכֹל טֻמְאָתוֹ אֲשֶׁר יִטְמָא בָּהּ וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא יָדַע וְאָשֵׁם
- ויקרא ז, כ
וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־תֹּאכַל בָּשָׂר מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַיהוָה וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ
- ויקרא ז, כא
וְנֶפֶשׁ כִּי־תִגַּע בְּכָל־טָמֵא בְּטֻמְאַת אָדָם אוֹ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה אוֹ בְּכָל־שֶׁקֶץ טָמֵא וְאָכַל מִבְּשַׂר־זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַיהוָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ
- ויקרא יד, יט
וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת־הַחַטָּאת וְכִפֶּר עַל־הַמִּטַּהֵר מִטֻּמְאָתוֹ וְאַחַר יִשְׁחַט אֶת־הָעֹלָה
- ויקרא טו, ג
וְזֹאת תִּהְיֶה טֻמְאָתוֹ בְּזוֹבוֹ רָר בְּשָׂרוֹ אֶת־זוֹבוֹ אוֹ־הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ מִזּוֹבוֹ טֻמְאָתוֹ הִוא
- ויקרא טו, כה
וְאִשָּׁה כִּי־יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים בְּלֹא עֶת־נִדָּתָהּ אוֹ כִי־תָזוּב עַל־נִדָּתָהּ כָּל־יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה טְמֵאָה הִוא
- ויקרא טו, כו
כָּל־הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר־תִּשְׁכַּב עָלָיו כָּל־יְמֵי זוֹבָהּ כְּמִשְׁכַּב נִדָּתָהּ יִהְיֶה־לָּהּ וְכָל־הַכְּלִי אֲשֶׁר תֵּשֵׁב עָלָיו טָמֵא יִהְיֶה כְּטֻמְאַת נִדָּתָהּ
- ויקרא טו, ל
וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת־הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת־הָאֶחָד עֹלָה וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהוָה מִזּוֹב טֻמְאָתָהּ
- ויקרא טו, לא
וְהִזַּרְתֶּם אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם בְּטַמְּאָם אֶת־מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם
- ויקרא טז, טז
וְכִפֶּר עַל־הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִפִּשְׁעֵיהֶם לְכָל־חַטֹּאתָם וְכֵן יַעֲשֶׂה לְאֹהֶל מוֹעֵד הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם
- ויקרא טז, יט
וְהִזָּה עָלָיו מִן־הַדָּם בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
- ויקרא יח, יט
וְאֶל־אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ
- ויקרא כב, ג
אֱמֹר אֲלֵהֶם לְדֹרֹתֵיכֶם כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר־יִקְרַב מִכָּל־זַרְעֲכֶם אֶל־הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל לַיהוָה וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִלְּפָנַי אֲנִי יְהוָה
- ויקרא כב, ה
אוֹ־אִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל־שֶׁרֶץ אֲשֶׁר יִטְמָא־לוֹ אוֹ בְאָדָם אֲשֶׁר יִטְמָא־לוֹ לְכֹל טֻמְאָתוֹ
- במדבר ה, יט
וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְאָמַר אֶל־הָאִשָּׁה אִם־לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ וְאִם־לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים הָאֵלֶּה
- במדבר יט, יג
כָּל־הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר־יָמוּת וְלֹא יִתְחַטָּא אֶת־מִשְׁכַּן יְהוָה טִמֵּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל כִּי מֵי נִדָּה לֹא־זֹרַק עָלָיו טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בוֹ
מילים מאותה משפחה
ראו גם: טמא · טהר · קדש · נדה · כפר
שאלות נפוצות
כמה פעמים מופיעה המילה "טמאה" בתורה?
בחמשה חומשי תורה המילה מופיעה 20 פעמים (כולל צורות עם אותיות שימוש), ב-16 פסוקים.
היכן מופיעה המילה "טמאה" לראשונה בתורה?
לראשונה בויקרא ה, ג: "אוֹ כִי יִגַּע בְּטֻמְאַת אָדָם לְכֹל טֻמְאָתוֹ אֲשֶׁר יִטְמָא בָּהּ וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא יָדַע וְאָשֵׁם".
מה הגימטריה של "טמאה"?
55 (במספר הרגיל).
הספירה לפי חלוקת המילים של Open Scriptures; ייתכנו הבדלים קטנים ממניין אחר. נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.