אבן עזרא על במדבר פרק יט

זאת חקת. גם זאת הפרשה במדבר סיני נאמרה כאשר צוה השם וישלחו מן המחנה ובפסח היו טמאי מתים. ונסמכה זאת הפרשה בעבור שהיא לכהן:

פרה אדמה תמימה. שלא תהיה קטנה. אמר הגאון כי מי נדה כמו הדבש שיזיק לבעל המרה האדומה ויועיל לבעל הלחה ואין צורך:

והוציא אותה. המוציא או בצווי וכן ושחט כי הוא לא ישחטנה והעד לפניו:

ושרף את הפרה. השורף והעד לעיניו:

עץ ארז. כמו למצורע ושם רמזתי סוד:

וכבס בגדיו. הכהן השורף:

וטמא הכהן. וכבר ישב טמא ויש אומרי' שיהיה טמא עד הערב שלא יאכל מן הקדשים:

איש טהור. איננו הכהן השורף:

למי נדה. פירושו רחוק כמו מנדיכם:

וטמא עד הערב. ואחר שאמר שיכבס את בגדיו אין צורך להזכיר שירחץ במים:

ולגר הגר בתוכם. בעבור היות ארץ ישראל קדושה כי הכבוד שם:

לכל נפש אדם. יהודי או עובד כוכבים:

אדם. ולא בהמה:

וטמא. יהיה טמא והוא פועל עתיד כי הוי"ו השיבו ועל דעתי שהוא פועל עבר:

יתחטא בו. יסור חטאו בו או כמו תחטאני באזוב ואטהר וידוע כי בסוד החשבון השלישי כמו השביעי:

כי מי נדה. יש מפרשים כמו אך במי נדה יתחטא:

לא זורק עליו. על המים:

עוד. תמיד כמו עוד כל ימי הארץ:

באהל. והבית כאהל רק הזכיר הכתוב האהל בעבור היות ישראל באהלים וכן אשר ישחט שור או כשב ועז במחנה:

וכל אשר באהל. מבגד:

צמיד פתיל. שנים פתילים:

או בקבר. של אדם:

ו. לקחו לטמא. הנה פירוש איך יתחטא:

איש טהור. והקרוב להיותו כהן:

ואיש אשר יטמא. וכבר הזכיר כל הנוגע במת בנפש ונכרתה ועתה הזהיר על העצם ועל הקבר:

יטמא עד הערב. ולא יטהר עד אשר ירחץ:

וכל אשר יגע בו הטמא יטמא. שהוא טמא מת או עצם או קבר:

תטמא עד הערב. ותרחץ: