סוכות בפועל – בניית סוכה, ארבעת המינים וימי החג

חג של יציאה מהבית

"בסוכות תשבו שבעת ימים... למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" (ויקרא כג, מב–מג). מיד אחרי הימים הנוראים, כשהיבול נאסף והשנה החקלאית מסתיימת, התורה מצווה לצאת מן הבית הקבוע אל דירה ארעית, ולזכור שהביטחון האמיתי אינו בקירות אלא בהשגחת ה'. בצד זה סוכות הוא "זמן שמחתנו" – החג השמח ביותר בשנה.

את התאריכים של השנה – מתי ערב החג, מתי חול המועד, מתי הושענא רבה ושמיני עצרת – תמצאו בעמוד התאריכים של סוכות ובעמוד של שמיני עצרת ושמחת תורה. כאן נעסוק במה שעושים בפועל. הלכות סוכה ולולב מבוארות בשולחן ערוך, אורח חיים, סימנים תרכה–תרסט.

הסוכה

נוהגים להתחיל לבנות את הסוכה כבר במוצאי יום הכיפורים, כדי לעבור ממצווה למצווה. הבנייה עצמה פשוטה יותר ממה שנדמה, אבל יש כמה כללים שחייבים להקפיד עליהם:

• דפנות. לפחות שלוש דפנות (ומעיקר הדין שתיים שלמות ושלישית חלקית), יציבות בפני רוח מצויה. דפנות בד צריכות להיות מתוחות היטב. כל הכללים על דפנות, גובה וגודל.
• גובה וגודל. גובה בין עשרה טפחים לעשרים אמה, ושטח של לפחות שבעה על שבעה טפחים – כ-56 עד 67 ס"מ לכל צד.
• תחת כיפת השמיים. לא מתחת לעץ, לגג, למרפסת עליונה או למרזב בולט.
• סכך. מגידולי קרקע, תלושים, שאינם כלי ואינם מאכל – ענפים, כפות תמרים, במבוק או מחצלות שנעשו לשם סכך. הסכך צריך להיות צפוף מספיק כך שהצל רב מן השמש. מה כשר לסכך ומה לא.

ארבעת המינים

"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל" (ויקרא כג, מ). ארבעת המינים הם אתרוג, לולב, שלושה הדסים ושתי ערבות. לכל אחד מהם יש תנאי כשרות – אתרוג שלם ונקי, לולב שעליו האמצעיים סגורים, הדסים "משולשים" וערבות רעננות. כדאי לקנות בהשגחה ולבדוק בעצמכם – המדריך לבחירה ובדיקה.

נוטלים את ארבעת המינים בכל יום מימי החג, חוץ משבת, בדרך כלל בבית הכנסת לפני ההלל. מברכים "על נטילת לולב", ביום הראשון מוסיפים "שהחיינו", ומנענעים לשש רוחות – במנהגים שונים. הברכות וסדר הנענועים.

לשבת בסוכה

המצווה היא "תשבו כעין תדורו" – לגור בסוכה כמו שגרים בבית: לאכול בה, לשבת בה ולבלות בה, ויש גם מצווה לישון בה. החובה המרכזית היא לאכול את הסעודות בסוכה – כל סעודה של פת או מזונות בשיעור כביצה – ובלילה הראשון יש חובה מיוחדת לאכול בה כזית פת. בשעת גשם או סבל של ממש – פטורים. מה חייב ומה פטור, ואיזו ברכה.

לסוכה גם נוהגים "להזמין" בכל לילה אחד משבעת הרועים – אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד. המנהג נקרא אושפיזין, ויש בו גם צד מעשי: להזמין אורחים של ממש ולתת לנזקקים.

ימי החג

• היום הראשון – יום טוב. בחוץ לארץ שני ימים טובים.
• חול המועד – ממשיכים לשבת בסוכה וליטול לולב. נוהגים בכבוד ובשמחה, ונמנעים ממלאכות מסוימות. בחול המועד סוכות נערכות שמחות בית השואבה, זכר לניסוך המים במקדש.
• הושענא רבה – היום השביעי. מקיפים את הבימה שבע פעמים, חובטים ערבות, ורבים ערים בלילה ולומדים. זהו היום האחרון לישיבה בסוכה בארץ ישראל. מה עושים בהושענא רבה.
• שמיני עצרת ושמחת תורה – חג בפני עצמו. בארץ ישראל הם יום אחד; בחוץ לארץ שני ימים, ובראשון אוכלים בסוכה בלי ברכה. מסיימים את קריאת התורה ומתחילים מבראשית. בשמיני עצרת אומרים תפילת גשם ומתחילים להזכיר "משיב הרוח ומוריד הגשם" – פרטים על טל ומטר.

שבת בסוכות

בשבת שבתוך החג אין נוטלים לולב – גזרה שמא יטלטל אדם את הלולב ברשות הרבים. גם את הסוכה אין מתקנים בשבת וביום טוב: סכך שנפל או דופן שקרסה מחזירים רק במוצאי החג, ולכן כדאי לבנות היטב מראש ולהכין כיסוי נגד גשם שאפשר להסיר בלי מלאכה. כשהיום הראשון של החג חל בשבת, נוטלים לולב לראשונה רק ביום ראשון, ואז מברכים עליו גם "שהחיינו". הושענא רבה, לעומת זאת, אינו חל לעולם בשבת לפי הלוח הקבוע.

הכנה מעשית לקראת החג

1. שבועיים לפני – בודקים את חלקי הסוכה מהשנה הקודמת, מזמינים סכך ומחליטים איפה תעמוד.
2. בימים שבין יום כיפור לסוכות – בונים, מסככים ומקשטים. בודקים שהדפנות מתוחות ויציבות.
3. סמוך לחג – קונים ובודקים ארבעת מינים, ומכינים אותם בנרתיק לחות לשמירה על רעננות.
4. ערב החג – מכניסים לסוכה שולחן, כיסאות ותאורה, ומכינים את הסעודה הראשונה.

סוכה במרפסת ובבניין משותף

רבים בונים סוכה במרפסת דירה. זה אפשרי כשהמרפסת פתוחה לשמיים – כלומר אין מעליה מרפסת של השכנים או גג. אם רק חלק מהמרפסת פתוח, ממקמים את הסוכה בחלק הפתוח, ושואלים רב על שוליים מקורים. בבניין משותף מתאמים מראש עם השכנים ובודקים את כללי הבטיחות.

אחרי החג

במוצאי החג מפרקים את הסוכה. הסכך והקישוטים אינם תשמישי קדושה, ואפשר לזרוק אותם, אבל נוהגים שלא לזלזל בהם ושלא להשתמש בהם לדברים מבזים. את האתרוג אפשר לאכול או להכין ממנו ריבה, ואת הלולב נוהגים לשמור לשריפת החמץ בערב פסח – וכך מצווה אחת מתחברת לחברתה.

למי המדריך

המדריך מתאים למי שבונה סוכה בפעם הראשונה, למי שקונה ארבעת מינים ואינו יודע מה לבדוק, ולמשפחות שרוצות להבין את מה שקורה בבית הכנסת בהושענא רבה. כל שאלה מעשית על סוכה מסוימת, על אתרוג מסוים או על מצב חריג – מביאים לרב.