הלכה · פרשת סוכות
הלכות סוכות: קורת בטון, קטנים בסוכה, ברכת "לישב בסוכה", ארבעת המינים והושענא רבא – לפי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף
מפסקי שו"ע ומורינו ורבינו רבי עובדיה יוסף זצוק"למתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה"
כל דברי מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל
הלכות חג הסוכות לפי השולחן ערוך ופסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל: קורה רחבה שפוסלת את הסוכה, חינוך קטנים, סדר הקידוש בסוכה ומתי מברכים "ליישב בסוכה". עוד נידונים קיצור דרך דרך הסוכה, נטילת הלולב, חציצה, ניעור בליל הושענא רבא ופירוק הסוכה.
א. קורת בטון בגג הסוכה
סוכה שיש בגגה קורת בטון ברוחב 32 ס"מ ומעלה, אסור לאכול תחת הקורה. והקורה פוסלת את הסוכה (חזו"ע עמ' סח). אך אם רוחב הקורה פחות מ-32 ס"מ, אינה פוסלת את הסוכה (שו"ע תרלב)
ב. קטן בסוכה
קטן הצריך לאמו פטור מן הסוכה. אך קטן שאינו צריך לאמו כבן חמש שש אסור לתת לו לאכול פת או עוגה בשיעור של כביצה מחוץ לסוכה, וכן יש לחנכו לישון בסוכה (חזו"ע עמ' קנב).
ג. קידוש בסוכה
בקידוש של שבת וחג יעמוד לקדש, ויברך "ליישב בסוכה" וישב, ויברך "שהחיינו" בסוף הקידוש ויטעם (חזו"ע עמ' צה). ואם שכח לברך "שהחיינו" יכול לברך כל שבעת הימים.
ד. מתי מברכים "ליישב בסוכה"
אין לברך ברכת "ליישב בסוכה" אלא אם כן אוכל פת בשיעור כביצה, או שקובע סעודתו על חמשת מיני דגן עוגות, או אפילו על תבשיל של חמשת מיני דגן כגון אטריות. אבל אם עושה קידוש ולא אוכל שיעור קביעות סעודה, אינו מברך ברכת "ליישב בסוכה". (חזו"ע עמ' קלד).
ה. קיצור דרך דרך הסוכה
אין לקצר דרכו דרך הסוכה. ואם חייב לעבור דרך הסוכה, ישהה שם מעט, ומקיים בזה מצוות ישיבה בסוכה, ויוכל להמשיך בדרכו. ואם הדרך להגיע לבית היא דרך הסוכה וכגון שבנה את הסוכה בפתח הבית, אין זה נחשב כקיצור דרך, ומותר לו לעבור (שו"ע קנא ה חזו"ע עמ' קכט).
ו. הכנסת גוי לסוכה
טוב להימנע מלהכניס גוי לסוכה. ובמקום צורך כגון שהגוי מטפל בזקן או חולה מותר (חזו"ע עמ' קכט).
ז. נטילת הלולב והאתרוג
צריך ליטול את הלולב בימין ואת האתרוג בשמאל, ואם החליף יצא בדיעבד. ובשעת ההקפות עדיף שיטול את הלולב והאתרוג שניהם בידו אחת (ילקו"י ארבעת המינים עמ' תקב, מעשה רב ממרן זיע"א). וישים שדרת הלולב כלפי פניו (חזו"ע עמ' שנח).
ח. חציצה בנטילת לולב
לא יהיה דבר חוצץ בין ידו לבין הלולב ומיניו, ואפילו טבעת שעל ידו צריך להסירה, וכן אם יש פלסטר על ידו צריך להסירו אא"כ קשה עליו מאוד (חזו"ע עמ' תיז)
ט. ליל הושענא רבא
במגן אברהם (הקדמה תרסד) כתב נהגו להיות ערים כל הלילה והטעם שבחצות הלילה הוא החיתום של ימי הדין, ועוד שידוע שלילה זה כנגד דוד המלך, ודוד המלך לא היה ישן בלילה.
י. הוצאת הכלים מהסוכה בהושענא רבא
ביום הושענא רבא לא יסתור סוכתו, אבל יכול להוציא ממנה את הכלים מן המנחה ולמעלה, ומתקן את הבית ליום טוב אחרון (ילקו"י סי' תרסו).
מקורות
- חזו"ע עמ' סח
- שו"ע תרלב
- חזו"ע עמ' קנב
- חזו"ע עמ' צה
- חזו"ע עמ' קלד
- שו"ע קנא ה
- חזו"ע עמ' קכט
- ילקו"י ארבעת המינים עמ' תקב
- חזו"ע עמ' שנח
- חזו"ע עמ' תיז
- מגן אברהם הקדמה תרסד
- ילקו"י סי' תרסו