סכך לסוכה – מה כשר ומה לא?

שלושת התנאים

הלכות הסכך מבוארות בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרכט. העיקרון נלמד מן הפסוק "באספך מגרנך ומיקבך" – הסוכה מסוככת בפסולת הגורן והיקב, כלומר בחלקי צמחים שאינם מאכל.

1. גידולי קרקע – כל מה שצומח מן האדמה: עץ, קנים, עלים, קש. לא מתכת, פלסטיק, זכוכית, עור או בד סינתטי.
2. תלוש – שאינו מחובר עוד לקרקע. ענף שעדיין מחובר לעץ – פסול. גפן מטפסת שעומדת מעל הסוכה – פסולה, גם אם היא נותנת צל טוב.
3. אינו מקבל טומאה – כלומר אינו כלי ואינו מאכל. לכן אסור לסכך בסל, בסולם, במחצלת שנעשתה לשכיבה או בפירות.

דוגמאות

• כשר: ענפים כרותים, כפות תמרים, קני במבוק, קני סוף, קרשים דקים (ברוחב שאינו גדול מדי), מחצלות קנים או במבוק שנעשו במיוחד לסכך, בהשגחה.
• פסול: ניילון, שמשייה, סדין, רשת צל מפלסטיק, פחים, ענפים מחוברים, צמחייה מטפסת, מחצלות שנעשו לשכיבה או לישיבה, קרשים רחבים מאוד.

מחצלות סכך

מחצלות קנים או במבוק נוחות מאוד, אבל לא כל מחצלת כשרה: מחצלת שנעשתה לשכיבה נחשבת כלי. לכן קונים מחצלות שנעשו לשם סכך, ורצוי בהשגחה שבודקת גם את אופן הקשירה – יש פוסקים שמקפידים שהחוטים יהיו מחומר מתאים.

כמה סכך לשים

• צלתה מרובה מחמתה. בתוך הסוכה צריך להיות יותר צל מאור שמש. סכך דליל מדי – הסוכה פסולה.
• לא צפוף מדי. לכתחילה משאירים את הסכך מרווח מספיק כדי לראות דרכו את הכוכבים הגדולים. סכך עבה כמו גג, שגשם לא עובר דרכו – יש בו מחלוקת, ורבים נמנעים ממנו.
• בלי חורים גדולים. רווח של שלושה טפחים ומעלה בסכך – יש לו דינים מיוחדים, ונמנעים ממנו.

על מה מניחים את הסכך

את הסכך מניחים על קורות או על מסגרת. לכתחילה נוהגים שהסכך לא יישען ישירות על דבר שמקבל טומאה, כמו סולם או כלי, אבל מסגרת של סוכה עשויה מתכת – רבים נוהגים להקל, ויש המניחים קורות עץ על המסגרת ועליהן את הסכך. גם כאן כדאי לשאול רב אם יש ספק.

אחרי החג

הסכך והקישוטים "הוקצו למצוותם" לכל ימי החג, ולכן לא משתמשים בהם לדברים אחרים עד אחרי החג. אחרי החג נוהגים שלא לזלזל בהם – לא לדרוך עליהם ולא להשתמש בהם לדבר מבזה – אבל מותר לזרוק אותם בדרך מכובדת.

טעויות נפוצות

• לפרוס רשת צל מפלסטיק במקום סכך.
• להשתמש במחצלת קש ביתית במקום מחצלת שנעשתה לסכך.
• לסכך בענפים של עץ שעדיין מחוברים לו.
• לסכך דליל מדי, כך שהשמש מרובה מהצל.