יום כיפור בפועל – ההכנה, הצום והיציאה ממנו

היום הקדוש בשנה

"כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם, מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו" (ויקרא טז, ל). יום הכיפורים הוא יום של סליחה וטהרה, שבו העם כולו – בתפילה, בתענית ובתשובה – מבקש כפרה. הוא חותם את עשרת ימי התשובה שמתחילים בראש השנה. התורה קוראת לו "שבת שבתון", ואסורה בו כל מלאכה כמו בשבת. הלכות יום הכיפורים מבוארות בשולחן ערוך, אורח חיים, סימנים תרד–תרכד.

את תאריך יום הכיפורים בשנה הקרובה תמצאו בעמוד התאריכים של יום כיפור, ואת זמני כניסת הצום ויציאתו בעירכם – בלוח זמני התעניות.

הימים שלפני

• עשרת ימי תשובה – מראש השנה ועד יום הכיפורים מוסיפים בתפילה "המלך הקדוש" ו"זכרנו לחיים", אומרים סליחות ו"אבינו מלכנו", ורבים מקבלים על עצמם הידורים.
• כפרות – מנהג נפוץ, בעיקר בערב יום הכיפורים או בימים שלפניו, ויש בו דעות שונות. רבים עושים אותו בכסף שניתן לצדקה. כל הדעות והדרכים.
• בקשת סליחה – יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם למקום, אבל על עבירות שבין אדם לחברו אינו מכפר עד שירצה את חברו. לכן נוהגים לפנות לפני החג לבני משפחה, לחברים ולעמיתים ולבקש סליחה.

ערב יום הכיפורים

ערב החג הוא יום של הכנה, ובו מצווה מיוחדת: לאכול ולשתות. חז"ל אמרו שכל האוכל ושותה בתשיעי – כאילו התענה בתשיעי ובעשירי. סדר היום כולל תפילת מנחה עם וידוי, טבילה במקווה לנוהגים, צדקה, סעודה מפסקת, הדלקת נרות וברכת הילדים. סדר ערב יום הכיפורים, שלב אחר שלב.

חמשת העינויים

התורה מצווה "ועניתם את נפשותיכם", וחז"ל למדו שהכוונה לחמישה איסורים: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה (מריחת שמנים וקרמים), נעילת נעלי עור ותשמיש המיטה. האיסור על אכילה ושתייה הוא החמור שבהם. חולים, יולדות ומעוברות – יש להם דינים מיוחדים, ומבררים אותם מראש עם רב ועם רופא. כל פרטי העינויים ומי פטור.

התפילות

• כל נדרי – בתחילת הלילה, לפני השקיעה, מוציאים ספרי תורה ואומרים "כל נדרי" שלוש פעמים. אחריה תפילת ערבית, ובסופה אומרים בקול "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
• שחרית ומוסף – עם הווידוי, "סדר העבודה" – תיאור עבודת הכהן הגדול במקדש – ופיוטים רבים.
• מנחה – עם קריאת ספר יונה בהפטרה.
• נעילה – התפילה החמישית והאחרונה, סמוך לשקיעה, כש"שערי שמים ננעלים". בסופה אומרים "שמע ישראל", "ברוך שם" שלוש פעמים, "ה' הוא האלוקים" שבע פעמים, ותוקעים בשופר.
• יזכור – בקהילות אשכנז, ובחלק מקהילות הספרדים בנוסח "השכבה", מזכירים את נשמות ההורים והקרובים, ונוהגים לתת צדקה לעילוי נשמתם. כלי לעילוי נשמת.

לבוש

נוהגים ללבוש בגדים לבנים, כמו המלאכים וכרמז לטהרה. בקהילות אשכנז רבים לובשים קיטל. גברים מתעטפים בטלית גם בתפילות הלילה, ולכן מתעטפים בה לפני השקיעה, כשעוד אפשר לברך עליה. נעליים – לא מעור: נעלי בד, גומי או פלסטיק.

מוצאי יום הכיפורים

החג נגמר בצאת הכוכבים, ורבים ממתינים מעט אחרי כן. מתפללים ערבית, מבדילים על כוס יין או מיץ ענבים – בלי בשמים, ועל "נר ששבת", כלומר אש שדלקה מלפני החג – ואחר כך אוכלים סעודה חגיגית. נוהגים לקדש את הלבנה ולהתחיל בבניית הסוכה. מה עושים במוצאי החג.

כל נדרי – מה אומרים ולמה

"כל נדרי" אינו תפילה במובן הרגיל, אלא נוסח משפטי: הקהל מבקש להתיר נדרים ושבועות שקיבל על עצמו בלי לשים לב. החזן אומר אותו שלוש פעמים, בניגון מוכר ומרגש, כשספרי התורה מוחזקים לידו. נוהגים להתחיל לפני השקיעה, משום שאין מתירים נדרים ביום טוב אלא לצורך. הנוסח מבטא את רצונו של אדם להיכנס ליום הקדוש בלי התחייבות שלא קיים, ולפתוח דף חדש גם ביחסיו עם עצמו.

הכנה מעשית לקראת הצום

1. כמה ימים לפני – מי שנוטל תרופות קבועות או שיש לו מצב רפואי מברר עם רופא ועם רב איך לנהוג.
2. שתייה – מרבים לשתות מים ביומיים שלפני החג, ומפחיתים בהדרגה קפה ותה, כדי להימנע מכאבי ראש.
3. בגדים ונעליים – מכינים מראש בגדים לבנים ונעליים שאינן מעור, לכל בני הבית.
4. נרות – מכינים נרות לחג ונר נשמה שידלוק עד מוצאי החג וישמש להבדלה.
5. ילדים – מתכננים מראש מה יאכלו הקטנים ומי ישגיח עליהם בזמן התפילות.

יום כיפור מחוץ לבית הכנסת

מי שאינו יכול להגיע לבית הכנסת – חולה, הורה לתינוק או מי שמטפל בבן משפחה – מתפלל בבית את התפילות שהוא יכול, ובמיוחד את הווידוי. בקהילות רבות מארגנים מניינים קצרים בחצרות ובבתים, כדי שגם מי שאינו יכול לשהות שעות ארוכות יוכל להשתתף. העיקר ביום הזה הוא התשובה והתפילה מן הלב.

ילדים ביום כיפור

ילדים קטנים אינם צמים. מגיל תשע בערך נוהגים לחנך אותם לצום מעט – לדחות את הארוחה בכמה שעות – לפי כוחם. בת מגיל שתים עשרה ובן מגיל שלוש עשרה חייבים בצום מלא. גם ילדים נוהגים שלא לנעול נעלי עור. כל שאלה על צום של ילד חולה או חלש – מביאים לרב ולרופא.

יום כיפור שחל בשבת

כשיום הכיפורים חל בשבת, כל דיני החג נשארים – הוא אינו נדחה. מוסיפים בתפילות את תוספות השבת, ובהדלקת הנרות מברכים "להדליק נר של שבת ושל יום הכיפורים". "אבינו מלכנו" אינו נאמר בשבת, מלבד בנעילה לפי חלק מהמנהגים. במוצאי החג מוסיפים בהבדלה גם בשמים, כרגיל במוצאי שבת.

מצב רוח של היום

אף שזהו יום של תענית ווידוי, אין הוא יום של עצב. חז"ל אמרו "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים" – יום של סליחה, של טהרה ושל התחלה חדשה. רבים מסיימים את הנעילה בתחושה של שמחה ושל הקלה.