נטילת לולב – איך מחזיקים, מה מברכים ובאיזה סדר מנענעים
אוגדים את הלולב עם שלושה הדסים מימינו ושתי ערבות משמאלו, ומחזיקים אותם ביד ימין; את האתרוג מחזיקים ביד שמאל. מברכים "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת לולב", וביום הראשון מוסיפים "שהחיינו". אחר כך מצמידים את המינים ומנענעים לשש רוחות – שלוש פעמים לכל רוח. מנהג אשכנז: מזרח, דרום, מערב, צפון, למעלה, למטה; מנהג הספרדים והחסידים: דרום, צפון, מזרח, למעלה, למטה, מערב.
האגד
הלולב, ההדסים והערבות נקשרים יחד, וכך הם נחשבים "אגודה אחת". השדרה של הלולב פונה אל הנוטל. ההדסים נקשרים מימין לשדרה והערבות משמאלה, כשההדסים מעט גבוהים מן הערבות. נוהגים לקשור בעלי לולב או בנרתיק קלוע מעלי לולב ("קוישיקל"), ויש נוהגים לקשור כמה קשרים לאורך הלולב. הלכות הנטילה מבוארות בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרנא.
איך מחזיקים
- ביד ימין – את הלולב עם ההדסים והערבות, כשהשדרה פונה אליכם.
- ביד שמאל – את האתרוג, כשהפיטם כלפי מעלה.
- שמאלי – יש מחלוקת אם מחזיק בהפך; שואלים רב.
- מצמידים את האתרוג ללולב בזמן הנענועים.
הברכה
הכלל הוא שמברכים לפני המצווה. כדי שהברכה תהיה לפני שהמצווה נגמרה, נוהגים באחת משתי דרכים: מחזיקים את הלולב ביד ימין ומרימים את האתרוג רק אחרי הברכה, או מחזיקים את האתרוג הפוך – הפיטם למטה – ואחרי הברכה הופכים אותו.
ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת לולב.
ביום הראשון שבו נוטלים (בדרך כלל היום הראשון של החג, ואם הוא שבת – היום השני) מוסיפים "שהחיינו". נוהגים לברך בעמידה.
הנענועים
מנענעים את המינים לשש רוחות – כמעין הכרזה שה' שולט בכל העולם. בכל רוח מוציאים את הלולב מן הגוף ומחזירים אותו שלוש פעמים, כך שהעלים מרשרשים. יש שני סדרים עיקריים:
- מנהג אשכנז: מזרח (קדימה), דרום (ימין), מערב (אחורה, מעל הכתף), צפון (שמאל), למעלה, למטה – כמו מחוגי השעון.
- מנהג הספרדים והחסידים, על פי הקבלה: דרום (ימין), צפון (שמאל), מזרח (קדימה), למעלה, למטה, מערב (אחורה).
בכל מקרה עומדים פונים לכיוון אחד, בדרך כלל מזרח, ומסובבים את הידיים ולא את הגוף, לפי רוב המנהגים.
מתי מנענעים
- מיד אחרי הברכה – נענוע ראשון.
- בהלל – ב"הודו לה' כי טוב" בתחילת הפרק ובסופו, וב"אנא ה' הושיעה נא". המנהגים בפרטים שונים.
- בהושענות – מקיפים את הבימה עם הלולב והאתרוג. בהושענא רבה מקיפים שבע פעמים – פרטים כאן.
איפה ומתי
זמן הנטילה הוא ביום, מהנץ החמה, ובדיעבד מעלות השחר, עד השקיעה. רבים נוטלים בבית הכנסת לפני ההלל; יש הנוטלים בסוכה לפני התפילה. לא נוטלים בשבת. נשים פטורות, ורבות נוטלות – מנהג אשכנז שהן מברכות, ומנהג הספרדים שאינן מברכות.
טעויות נפוצות
- לברך כשהאתרוג כבר מוחזק כדרכו יחד עם הלולב – אז המצווה כבר התקיימה לפני הברכה.
- להחזיק את הלולב כשהשדרה פונה החוצה.
- להחליף את מקום ההדסים והערבות.
- ליטול לולב בשבת.
שאלות נפוצות
אפשר ליטול לולב בבית ולא בבית הכנסת?
כן. המצווה היא הנטילה עצמה, ואפשר לקיים אותה בכל מקום. רבים נוטלים בסוכה בבוקר, ומנענעים שוב בהלל בבית הכנסת.
מברכים שהחיינו בכל יום?
לא. שהחיינו מברכים רק בפעם הראשונה בחג. מי שבירך שהחיינו בקידוש של הלילה הראשון – עדיין מברך שהחיינו על הלולב בנטילה הראשונה, לפי המנהג המקובל.
מה עושים אם אין לי ארבעת מינים?
אפשר לבקש מחבר או מבית הכנסת, ולברך על המינים שלהם. ביום הראשון מקבלים אותם במתנה על מנת להחזיר.
עוד שאלות בנושא
איך בוחרים ובודקים ארבעת המינים – לולב, אתרוג, הדסים וערבות
מה בודקים בכל אחד מארבעת המינים: אתרוג שלם ונקי, לולב שעליו סגורים, הדסים משולשים וערבות רעננות – ואיך שומרים עליהם עד סוף החג.
הושענא רבה – מה עושים, למה חובטים ערבות ומה עושים בלילה
הושענא רבה, היום השביעי של סוכות: שבע ההקפות, חבטת הערבות, תיקון ליל הושענא רבה, הפרידה מהסוכה והמעבר לשמיני עצרת.
ישיבה בסוכה – מה חייבים לעשות בסוכה ומתי מברכים
מה חייבים לאכול בסוכה ומה מותר מחוצה לה, ברכת לישב בסוכה, הלילה הראשון, שינה בסוכה, גשם ומצטער – ומי פטור.
אושפיזין – מי הם שבעת האורחים ואיך מזמינים אותם
מנהג האושפיזין בסוכות: מי הם שבעת הרועים, באיזה סדר הם מוזמנים, מה אומרים בכניסה לסוכה ומה הקשר לאורחים של ממש ולצדקה.
להמשך
מאמרים מהעלונים בנושא
- שינה בסוכה, נשים בסוכה, כלים בסוכה, סכך פסול ודיבור בנטילת לולב – הלכות חג הסוכותתורה וחסד – בית זכריה
- הלכות חג הסוכות: אגידת ארבעת המינים, סדר ההדסים והערבות, והשריית הלולב במיםתורה וחסד – בית זכריה
- הלכות סוכות: קורת בטון, קטנים בסוכה, ברכת "לישב בסוכה", ארבעת המינים והושענא רבא – לפי פסקי מרן הרב עובדיה יוסףתורה וחסד – בית זכריה
- הלכות חג הסוכות – סכך, אכילה בסוכה וארבעת המיניםתורה וחסד – בית זכריה
- "פרי עץ הדר כפות תמרים" – ארבעת המינים כנגד ארבעה סוגי אנשים, חג הסוכותתורה וחסד – בית זכריה
בכל שאלה מעשית יש לשאול רב.