שבועות בפועל – תיקון ליל שבועות, מאכלי חלב ומגילת רות

חג בלי תאריך בתורה

שבועות הוא החג היחיד שהתורה אינה קובעת לו תאריך בחודש. היא אומרת רק לספור שבעה שבועות מ"ממחרת השבת" – מהיום השני של פסח – ולחגוג ביום החמישים: "וחג שבועות תעשה לך, ביכורי קציר חטים" (שמות לד, כב). מכאן השם "שבועות", וגם השם "עצרת" שבו הוא נקרא בדברי חז"ל. לפי החשבון הקבוע של הלוח, החג חל תמיד בו' בסיוון.

את תאריך החג בשנה הקרובה תמצאו בעמוד התאריכים של שבועות, ואת הספירה של כל ערב – במחשבון ספירת העומר.

שלושה שמות, שלוש משמעויות

• זמן מתן תורתנו – לפי המסורת, בו' בסיוון ניתנה התורה בהר סיני. כך מכנים את החג בתפילה. זו המשמעות שרוב המנהגים בני ימינו קשורים בה.
• חג הביכורים – משבועות ואילך הביאו החקלאים את ביכורי הפירות לבית המקדש, בטקס מרגש המתואר בפרשת "כי תבוא". בגני ילדים ובמוסדות חינוך נוהגים לציין זאת ב"הבאת ביכורים" סמלית.
• חג הקציר – בזמן הזה קצרו את החיטה, ובמקדש הביאו את "שתי הלחם" מן החיטה החדשה.

הלילה: לימוד עד הבוקר

המנהג הבולט של שבועות הוא להישאר ערים בלילה הראשון ולעסוק בתורה. המדרש מספר שבבוקר מתן תורה בני ישראל ישנו, ומשה היה צריך להעיר אותם; כדי לתקן זאת, נוהגים להיות ערים ומוכנים. יש הלומדים לפי סדר קבוע שנקרא "תיקון ליל שבועות", ויש הלומדים כל לימוד שהם בוחרים – בבית הכנסת, בבית מדרש או בבית. בבוקר רבים מתפללים בהנץ החמה. מה לומדים, ומה הדין בברכות של הבוקר.

הסעודות: חלב ובשר

בקהילות רבות נוהגים לאכול בשבועות מאכלי חלב – גבינות, עוגות גבינה, בלינצ'סים או מאכלים מקומיים אחרים. לצד זה, רבים מקפידים על סעודה בשרית בחג, משום שמצוות שמחת יום טוב מתקיימת בבשר. כדי לשלב בין השניים צריך להקפיד על כללי ההפרדה בין חלב לבשר. הטעמים למנהג ואיך עוברים מחלב לבשר.

בבית הכנסת

• עשרת הדיברות – בבוקר היום הראשון קוראים בתורה את מעמד הר סיני ועשרת הדיברות (שמות יט–כ). רבים מקפידים להביא גם את הילדים לשמוע את הקריאה, ונוהגים לעמוד בשעת קריאת הדיברות – יש קהילות שנוהגות כך ויש שלא.
• מגילת רות – נקראת בשבועות. למה דווקא רות.
• אקדמות ואזהרות – בקהילות אשכנז אומרים לפני קריאת התורה את הפיוט "אקדמות", ובקהילות הספרדים אומרים "אזהרות" – פיוטים שמונים את מצוות התורה.
• יזכור – בקהילות אשכנז מזכירים נשמות ביום האחרון של החג.
• הלל שלם – אומרים הלל שלם בשחרית.

ירק ופרחים

נוהגים לקשט את בית הכנסת ואת הבית בירק, בענפים ובפרחים, זכר להר סיני שהיה מוריק, לפי המדרש, ולביכורים. יש פוסקים שהסתייגו מהעמדת עצים שלמים בבית הכנסת, ויש קהילות שמסתפקות בפרחים ובצמחים קטנים. כשהחג חל ביום ראשון, מכינים את הקישוטים לפני השבת, כי ביום טוב אין קוטפים ואין מסדרים פרחים במים כדרך החול.

הדלקת נרות וקידוש

מדליקים נרות יום טוב, בברכת "להדליק נר של יום טוב" ו"שהחיינו". בליל החג הראשון נוהגים להמתין עם תפילת ערבית ועם הקידוש עד צאת הכוכבים, כדי שימי ספירת העומר יהיו "שבע שבתות תמימות" – שלמות. לכן גם הדלקת הנרות אצל רבים היא אחרי צאת הכוכבים, מאש קיימת. כשהחג חל במוצאי שבת – אומרים בקידוש גם "ותודיענו" (הבדלה). זמני החג לפי עיר.

יום אחד או שניים

בארץ ישראל שבועות הוא יום אחד, ובחוץ לארץ שני ימים. בני ארץ ישראל שנמצאים בחוץ לארץ בחג, ובני חוץ לארץ שנמצאים בארץ – יש להם דינים מיוחדים, ושואלים רב. כשהחג חל ביום שישי בחוץ לארץ, מניחים עירוב תבשילין.

אחרי החג

היום שאחרי שבועות נקרא "איסרו חג", ונוהגים בו מעט שמחה ולא אומרים תחנון. בקהילות רבות לא אומרים תחנון גם בימים שאחריו, עד י"ב בסיוון, זכר לימי "תשלומין" שבהם אפשר היה להביא את קרבנות החג במקדש.

ילדים ושבועות

שבועות הוא הזדמנות לחבר ילדים לתורה: לספר להם על מעמד הר סיני, לשמוע איתם את עשרת הדיברות, להכין יחד עוגת גבינה או זר ביכורים, ולתת לגדולים יותר להשתתף בחלק מהלימוד בלילה. בתי כנסת רבים מארגנים לימוד מיוחד לילדים ולנוער בתחילת הלילה.

ספירת העומר – הדרך לשבועות

ארבעים ותשעה ימי ספירת העומר מחברים את פסח לשבועות: היציאה ממצרים היא חירות גופנית, ומתן תורה הוא תכליתה. בכל ערב סופרים בברכה את מספר הימים והשבועות, וחז"ל ראו בספירה הכנה הדרגתית לקבלת התורה. בחלק מימי הספירה נוהגים מנהגי אבלות, זכר לתלמידי רבי עקיבא, ובל"ג בעומר יש הפוגה ושמחה.

ערב החג

בערב החג מבשלים לחג, וכשהחג צמוד לשבת – בחוץ לארץ, כשהוא חל ביום שישי – מניחים עירוב תבשילין. יש הנוהגים לטבול במקווה לכבוד החג. כדאי לנוח אחר הצהריים אם מתכננים ללמוד בלילה, ולהכין מראש את הקישוטים בירק ובפרחים.

שבועות וארץ ישראל

בארץ ישראל שבועות הוא גם חג חקלאי חי: בקיבוצים ובמושבים נערכים טקסי ביכורים, ובערים רבות מקיימים אירועי לימוד פתוחים לכל הציבור בליל החג. רבים עולים לכותל המערבי בבוקר אחרי לילה של לימוד, כמו שעלו לרגל לירושלים בזמן המקדש.

למי המדריך

המדריך מתאים למי שרוצה להשתתף בתיקון ליל שבועות ואינו יודע מה לומדים, למשפחות שמתכננות סעודה חלבית וסעודה בשרית באותו חג, ולמי שתוהה למה קוראים דווקא את מגילת רות. בכל שאלה מעשית – שואלים רב.