אושפיזין – מי הם שבעת האורחים ואיך מזמינים אותם

מקור המנהג

בספר הזוהר מתואר שכאשר אדם יושב בסוכה, נכנסים איתו שבעה אורחים עליונים, אבות האומה. מן הזוהר המנהג עבר לסידורים, ובקהילות רבות – בעיקר בעדות המזרח ובקהילות החסידים, וכיום גם בבתים רבים אחרים – נוהגים לומר בכניסה לסוכה נוסח קצר של הזמנה, הפותח במילים "עולו אושפיזין עילאין קדישין" – היכנסו, אורחים עליונים קדושים.

שבעת האורחים

לפי הסדר הנפוץ, על פי הקבלה, כל אחד מהם מתאים לאחת מ"שבע המידות":

1. אברהם – מידת החסד והכנסת האורחים.
2. יצחק – מידת הגבורה והיראה.
3. יעקב – מידת האמת והתפארת.
4. משה – הנצח, נותן התורה.
5. אהרן – ההוד, אוהב שלום ורודף שלום.
6. יוסף – היסוד, הצדיק.
7. דוד – המלכות.

יש סידורים שבהם הסדר מעט שונה, ויש קהילות חסידיות שמוסיפות גם "אושפיזין חסידיים" – רבותיהם. נוהגים לפי הסידור של הקהילה.

מה עושים בפועל

• אמירת ההזמנה – בכניסה לסוכה, לפני הסעודה, אומרים את הנוסח שבסידור. יש האומרים אותו רק בלילה, ויש גם ביום.
• כיסא מיוחד – יש הנוהגים להניח בסוכה כיסא מכובד לאושפיזין, ויש הנוהגים לתלות שלט עם שמותיהם.
• שיח משפחתי – רבים מספרים בכל ערב על האורח של אותו יום: מה מיוחד בו, ומה אפשר ללמוד ממנו. זו דרך יפה לשתף ילדים.

האורחים העליונים והאורחים של ממש

הזוהר עצמו מדגיש שחלקם של האושפיזין צריך להינתן לעניים: מי שמזמין את אברהם אבינו לסוכה ואינו מזמין אורחים נזקקים – אין לו חלק בהזמנה. ההלכה (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקכט) מחייבת בכל יום טוב לשמח גם את הגר, היתום והאלמנה. לכן רבים מקפידים בסוכות להזמין אורחים – משפחה, שכנים, חיילים, סטודנטים או בודדים – ולתת צדקה לפני החג.

ובנשים?

יש שהוסיפו בדורות האחרונים "אושפיזות" – שבע נשים מן המקרא, כמו שרה, רבקה, רחל, לאה, מרים, אביגיל ואסתר, או רשימות אחרות. זהו חידוש של דורות אחרונים שאינו חלק מהמנהג המסורתי, ויש קהילות שנוהגות כך ויש שאינן.

טעויות נפוצות

• לחשוב שהאושפיזין הם חובה הלכתית – זהו מנהג.
• להתמקד בנוסח ולשכוח את מה שהזוהר עצמו מדגיש: האורחים הנזקקים.
• להניח שכל הסידורים מביאים את אותו סדר – יש הבדלים בין המנהגים.