ראש השנה בפועל – שופר, סימנים, תשליך וההכנה לימים הנוראים

יום הדין ויום טוב

ראש השנה פותח את השנה העברית ואת עשרת ימי התשובה. בתורה הוא נקרא "יום תרועה" (במדבר כט, א) ו"זכרון תרועה" (ויקרא כג, כד), ובמסורת – יום הדין, שבו "כל באי העולם עוברין לפניו". יש בו שני צדדים שמשתלבים: מצד אחד רצינות, תפילה ותשובה; מצד שני יום טוב של שמחה, סעודות ובגדים חגיגיים, מתוך ביטחון שהדין יהיה לטובה. הלכות ראש השנה מבוארות בשולחן ערוך, אורח חיים, סימנים תקפא–תרב.

את תאריכי ראש השנה בשנה הקרובה – באיזה ימים בשבוע הוא חל ומתי צום גדליה שאחריו – תמצאו בעמוד התאריכים של ראש השנה.

חודש אלול: ההכנה

ההכנה לראש השנה מתחילה כבר בראש חודש אלול. בקהילות אשכנז תוקעים בשופר בכל בוקר של אלול אחרי התפילה, ומתחילים לומר סליחות במוצאי השבת שלפני ראש השנה (ולפחות ארבעה ימים לפניו). בקהילות הספרדים אומרים סליחות כבר מראש חודש אלול. בחודש זה נוהגים לבדוק מזוזות ותפילין, להרבות בצדקה ולפייס את מי שנפגע מאיתנו. רבים מוסיפים את מזמור תהילים כז, "לדוד ה' אורי", בתפילות – אפשר לקרוא אותו כאן. מה אומרים בסליחות ומה המבנה שלהן – בסדר הסליחות. השאלות המעשיות של החודש – ממתי סליחות, סליחות ביחיד ותקיעת שופר בבוקר – במאמר חודש אלול – סליחות ותקיעת שופר.

ערב ראש השנה

בבוקר ערב החג אומרים סליחות ארוכות ("זכור ברית"). רבים עושים התרת נדרים – לפני שלושה אנשים – כדי להתחיל את השנה נקיים מנדרים ומקבלות שלא קוימו. יש הנוהגים לטבול במקווה, להסתפר ולעלות לקברי צדיקים. בערב החג לא תוקעים בשופר, כדי להבדיל בין התקיעות שהן מנהג לבין התקיעות שהן מצווה. כל מנהגי ערב החג והתרת הנדרים.

הלילה: נרות, קידוש וסימנים

1. הדלקת נרות – בברכת "להדליק נר של יום טוב" ו"שהחיינו". ביום השני מדליקים מאש קיימת, אחרי צאת הכוכבים – זמני החג לפי עיר.
2. תפילת ערבית – עם התוספות של הימים הנוראים. אחרי התפילה מברכים זה את זה "לשנה טובה תיכתב ותיחתם".
3. קידוש – עם "שהחיינו".
4. המוציא – על חלה עגולה, וטובלים אותה בדבש (יש הנוהגים גם במלח).
5. סימנים – תפוח בדבש, רימון, תמרים, סלק, כרתי, דלעת, ראש דג ועוד, ועל כל אחד אומרים "יהי רצון". הרשימה המלאה והנוסחים.

בליל היום השני מברכים "שהחיינו" בקידוש ובהדלקת הנרות, ונוהגים להניח על השולחן פרי חדש, כדי שהברכה תחול גם עליו.

היום: שופר ותפילה

המצווה המרכזית של היום היא שמיעת קול השופר. מן התורה שומעים תשעה קולות, ובגלל ספק עתיק בצורת התרועה תוקעים שלושים, ובתפילת מוסף משלימים למאה. מברכים "לשמוע קול שופר" ו"שהחיינו". כמה קולות, מה הם ולמה. לתפילת מוסף של ראש השנה יש שלוש ברכות מיוחדות – מלכויות, זכרונות ושופרות – והיא הארוכה בשנה, מלבד תפילות יום הכיפורים.

תשליך

ביום הראשון אחר הצהריים, אחרי מנחה, הולכים לים, לנהר, למעיין או לבריכה שיש בה דגים, ואומרים את פסוקי "מי אל כמוך" ותפילות נוספות. המנהג מבטא את התקווה "ותשליך במצולות ים כל חטאתם". כשהיום הראשון חל בשבת – רבים דוחים ליום השני. על תשליך: מתי, איפה ומה אומרים.

שבת בראש השנה

כשהיום הראשון של ראש השנה חל בשבת, לא תוקעים בשופר באותו יום – גזרה שמא יטלטל אדם את השופר ברשות הרבים כדי ללמוד לתקוע. בשנה כזו שומעים שופר רק ביום השני. גם בתפילות יש שינויים קלים.

מנהגים נוספים

• לא ישנים ביום – יש הנוהגים שלא לישון בראש השנה ביום, ולהעסיק את הזמן בתפילה ובאמירת תהילים. ספר תהילים.
• מאכלים – נמנעים ממאכלים חמוצים ומרים, ויש הנמנעים מאגוזים, שבגימטריה "אגוז" שווה ל"חטא".
• בגדים – לובשים בגדי חג. יש הנוהגים בבגדים לבנים, ובקהילות אשכנז יש החזנים והגבאים שלובשים קיטל.
• לא כועסים – במסורת מקפידים במיוחד שלא לכעוס ולא לריב בראש השנה, כסימן לשנה של שלום.

אחרי ראש השנה

למחרת ראש השנה, בג' בתשרי, צמים את צום גדליה – צום קל מעלות השחר עד צאת הכוכבים, זכר לרצח גדליה בן אחיקם (על הצומות הקלים). הימים שעד יום הכיפורים הם עשרת ימי תשובה: מוסיפים "המלך הקדוש" ו"זכרנו לחיים" בתפילה, אומרים סליחות, ורבים מקפידים בהם על הידורים נוספים. השבת שבתוכם נקראת "שבת שובה". המדריך ליום הכיפורים.

מלכויות, זכרונות ושופרות

תפילת מוסף של ראש השנה בנויה סביב שלוש ברכות מרכזיות, שבכל אחת מהן עשרה פסוקים מן התורה, הנביאים והכתובים. ב"מלכויות" מקבלים עלינו את מלכות ה' על העולם; ב"זכרונות" מבקשים שה' יזכור אותנו לטובה, כמו שזכר את נח, את האבות ואת הברית; וב"שופרות" מזכירים את קול השופר במעמד הר סיני ואת השופר של הגאולה העתידה. אחרי כל אחת מהברכות תוקעים בשופר, וכך התפילה והתקיעות משלימות זו את זו – התקיעה היא תפילה בלי מילים.

הכנה מעשית לבית

1. שבוע לפני – קונים את הסימנים ובודקים שיש רימון, תמרים, תפוחים ודבש, ומכינים לכל אחד מחזור או דף עם נוסחי "יהי רצון".
2. יומיים לפני – מבשלים לשני הימים, וכשהחג צמוד לשבת – מניחים עירוב תבשילין בערב החג.
3. ערב החג – מדליקים נר נשמה או נר רב יומי, כדי שתהיה אש קיימת להדלקת הנרות של היום השני.
4. לתפילה – בודקים מראש היכן תוקעים בשופר בקרבת הבית, במיוחד בשביל מי שאינו יכול לשהות בבית הכנסת כל התפילה.

למי המדריך

המדריך נועד למי שרוצה להכין את הבית ואת הסעודה לראש השנה, להבין את התפילה ואת התקיעות, ולהכיר את המנהגים של עדות שונות. בכל שאלה מעשית – שואלים רב.