דלג לתוכן הראשי
כוונות

החפץ חיים – תולדות חייו וסיפורים

רבי ישראל מאיר הכהן מראדין

רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, הנקרא על שם ספרו ״החפץ חיים״, היה מגדולי התורה של יהדות מזרח אירופה – מחבר ״משנה ברורה״, לוחם בלשון הרע, וראש ישיבת ראדין.

שם מלא
רבי ישראל מאיר הכהן מראדין
שנים
1838–1933
נולד
זשעטל (דיאטלובה), ליטא-רוסיה הלבנה
נפטר
ראדין, כ״ד באלול תרצ״ג
יום ההילולא
כ״ד באלול
מקום קבורה
נקבר בראדין (ראדון) שבבלארוס

תולדות חייו בקצרה

רבי ישראל מאיר הכהן נולד בשנת 1838 בעיירה זשעטל, ובצעירותו למד בווילנה. אחרי נישואיו התיישב בעיירה הקטנה ראדין, ובה חי כל ימיו. לפי המסופר, אשתו החזיקה חנות קטנה לפרנסת הבית, והוא הקפיד שלא לקבל שכר על התורה ככל האפשר. בשנת 1869 לערך הקים בביתו ישיבה, שגדלה עם השנים ונעשתה ישיבת ראדין המפורסמת.

ספרו הראשון, ״חפץ חיים״, נדפס בשנת 1873 בלי שם המחבר. בספר זה סידר לראשונה בצורה שיטתית את הלכות איסור לשון הרע ורכילות, עם מקורות מפורטים בחלק ״באר מים חיים״. אחריו כתב את ״שמירת הלשון״, העוסק בצד המוסרי והאמוני של שמירת הדיבור. שמו של הספר הראשון דבק בו, ובו הוא נקרא עד היום.

חיבורו הגדול בהלכה הוא ״משנה ברורה״, פירוש על חלק אורח חיים של השולחן ערוך, שנדפס בשישה כרכים בשנים 1884–1907. בפירוש זה ריכז את דעות הפוסקים האחרונים והכריע ביניהן, ונלווה אליו ״ביאור הלכה״ ו״שער הציון״. בקהילות האשכנזים המשנה ברורה הוא ספר ההלכה המרכזי בענייני תפילה, שבת ומועדים. כתב גם את ״אהבת חסד״ על מצוות הצדקה וגמילות החסדים, ״מחנה ישראל״ לחיילים יהודים, וספרים רבים נוספים.

בימי מלחמת העולם הראשונה, כשהחזית התקרבה לראדין, גלתה הישיבה עם החפץ חיים לתוך רוסיה, ושהתה כמה שנים בסמילוביץ׳ שליד מינסק, ושבה לראדין רק בשנת 1921. החפץ חיים השתתף בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל בווינה בשנת 1923, שבה הוצע לימוד ״הדף היומי״ בידי רבי מאיר שפירא. הוא עודד את לימוד סדר קדשים – הלכות הקורבנות והמקדש – מתוך ציפייה לגאולה, הקים לשם כך ״כולל קדשים״ בראדין, וחיבר ״ליקוטי הלכות״ על מסכתות סדר קדשים. כתב גם את ״נדחי ישראל״, ספר הדרכה ליהודים שהיגרו לארצות רחוקות, כדי שישמרו שם תורה ומצוות. מתלמידיו ומקורביו בישיבה היו רבי אלחנן וסרמן וחתנו רבי צבי הירש לוינסון, שעמד לצדו בהנהלת הישיבה. גם בזקנתו המשיך לכתוב ולהדפיס, ולעתים קרובות מכר את ספריו בעצמו כדי להבטיח שיגיעו לכל קהילה. חייו הארוכים, מימי ניקולאי הראשון ועד אחרי מלחמת העולם הראשונה, חפפו את התמורות הגדולות שעברו על יהדות מזרח אירופה.

החפץ חיים היה מן המנהיגים הבולטים של היהדות החרדית בדורו, ומן המייסדים של ״אגודת ישראל״ (1912). נודע בענוותנותו ובפשטות חייו. הוא נפטר בראדין בכ״ד באלול תרצ״ג (1933), בגיל תשעים וחמש לערך, ונקבר בה.

תורתו ושיטתו

החפץ חיים הפך את שמירת הלשון ממוסר כללי לתחום הלכתי מסודר, עם כללים, הגדרות ומקורות – מה נחשב לשון הרע, מתי מותר לספר לתועלת, ואיך מקבלים דבר ששומעים. מטרתו הייתה שכל אדם יוכל לדעת מה מותר ומה אסור, ולא רק להתעורר לרגע.

בהלכה ביקש לקבוע פסק מעשי וברור על פי הפוסקים האחרונים, ובמוסר הדגיש את החסד, את האמונה הפשוטה ואת הציפייה לגאולה.

ללימוד באתר: שולחן ערוך אורח חיים · בין אדם לחברו

השפעתו על הדורות

המשנה ברורה הוא ספר ההלכה הנלמד ביותר בקהילות האשכנזים, ולימוד יומי של הלכות שמירת הלשון נהוג בקהילות ובבתי ספר רבים. ישיבת ראדין ותלמידיה המשיכו את דרכו גם בארץ ישראל, ושמו נעשה לסמל של ענווה, יושר ושמירת הדיבור.

ספריו ותורתו

  • חפץ חיים ושמירת הלשון – הלכות איסור לשון הרע ורכילות, והמוסר שבשמירת הדיבור.
  • משנה ברורה – פירוש על שולחן ערוך אורח חיים, בשישה כרכים. לשולחן ערוך ←
  • אהבת חסד – הלכות צדקה, הלוואה וגמילות חסדים. לספרי המוסר ←

יום ההילולא

יום ההילולא של החפץ חיים חל בכ״ד באלול. נקבר בראדין (ראדון) שבבלארוס. השנה הוא יחול בכ״ד אלול תשפ״ז, יום ראשון, 26 בספטמבר 2027 (בלוח השנה).

לחישוב יום השנה של כל נפטר: מחשבון יארצייט.

12 סיפורים מעלוני השבת שבהם מוזכר ה"חפץ חיים". לחצו על סיפור כדי לקרוא אותו במלואו.

הסיפורים

שאלות נפוצות

מתי יום ההילולא של החפץ חיים?

יום ההילולא (יום הפטירה) של החפץ חיים חל בכ״ד באלול.

היכן קבור החפץ חיים?

נקבר בראדין (ראדון) שבבלארוס.

מה הם ספריו ותורתו העיקריים של החפץ חיים?

בין חיבוריו ותורתו: חפץ חיים ושמירת הלשון, משנה ברורה, אהבת חסד.

היכן אפשר לקרוא סיפורים על ה"חפץ חיים"?

בעמוד זה מרוכזים 12 סיפורים שבהם מוזכר ה"חפץ חיים", כפי שפורסמו בעלוני השבת באתר. ליד כל סיפור מצוינים העלון והגיליון, והקישור מוביל לסיפור המלא.

מאיפה הסיפורים?

כל הסיפורים לקוחים מעלוני שבת שעורכיהם אישרו את פרסומם באתר, ומובאים בנוסח שפורסם בעלון.

לכל סיפורי הצדיקים ←

לכל גדולי ישראל ←

שתפו את הדף:וואטסאפ
האם התשובה עזרה לך?