מה זה אבק לשון הרע? רמזים, שבחים ומשפטים ״תמימים״

מה זה ״אבק״

״אבק״ בלשון חז״ל הוא דבר שאינו העבירה עצמה, אבל קרוב אליה ונגזר ממנה – כמו ״אבק ריבית״. בגמרא (בבא בתרא קסה ע״א) נאמר שרוב בני האדם נכשלים בגזל, מיעוטם בעריות – ״והכל באבק לשון הרע״. כלומר, גם מי שנזהר מלשון הרע גלוי, לא תמיד שם לב לגרסה העדינה שלו.

הדוגמאות של חז״ל והרמב״ם

הרמב״ם בהלכות דעות ז, ד מונה כמה צורות של אבק לשון הרע:

• רמז שמעורר חשד: ״אל תזכירו את פלוני... אני לא רוצה לספר מה היה איתו״.
• שבח בפני מי שאינו אוהב את האדם – כי השבח מזמין תגובה של גנות. בגמרא (ערכין טז ע״א) נאמר שגם שבח מופרז, שסופו להביא לגנות, יש בו אבק לשון הרע.
• גנאי עקיף: בגמרא (ערכין טו ע״ב) מובאת הדוגמה ״איפה יש אש? רק בבית של פלוני, שם תמיד יש בשר ודגים״ – רמז לכך שהם זוללים. הגמרא רואה בזה כבר לשון הרע ממש, כי המסר ברור לכולם.

בצחוק ובמסווה

הרמב״ם (שם) מוסיף שגם מי שמספר לשון הרע בצחוק, בדרך של קלות ראש, או ״בתמימות״ – כאילו אינו יודע שזה גנאי – הוא בכלל האיסור. ״אני רק צוחק״ אינו מתיר. וכך גם מי שמספר בעקיפין, למשל בסיפור שבו רק השומעים יודעים במי מדובר.

בעולם של רשתות חברתיות זה מוכר מאוד: אימוג׳י של גלגול עיניים, ״לא אומר כלום, רק תסתכלו...״ או סימן שאלה מתחת לתמונה. אין כאן מילה אחת של גנאי – אבל המסר ברור לכולם.

איך נזהרים

השאלה המכרעת היא מה יחשוב השומע על האדם אחרי הדברים. אם הוא יחשוב עליו פחות טוב – כנראה שיש כאן לשון הרע או אבק שלו. גם שבח – כדאי לומר בפני מי שאוהב את האדם, ובמידה. הכללים המלאים מובאים בספר חפץ חיים (הלכות לשון הרע, כלל ט), ובקיצור בקיצור שולחן ערוך, סימן ל.

טעויות נפוצות

• לחשוב שאם לא נאמרה מילה רעה – אין בעיה.
• לשבח אדם דווקא בפני מי שמתחרה בו או כועס עליו.
• להשתמש ב״אני לא רוצה לספר...״ כדרך לספר בלי לספר.