התשובה הנחרצת

מאת הרב י.ע. בלאאמו"ר הגאון רבי א.ע.

נצטט מה שכתב לנו תלמיד חכם אחד, סיפור נפלא הקשור לסידור הספרים ב'קהל חסידים'.

וכך הוא כותב: ברצוני לכתוב דבר נפלא שראיתי בילדותי, והוא חרות בלבבי שנים רבות, ויש בדברים אלה מרגלית יקרה מאד. ומעשה שהיה כך היה:

בשעות הצהרים של ערבי ש"ק הארוכים בימות הקיץ, אבי שליט"א שקד על תלמודו בביהמ"ד קהל חסידים, ואני כילד הסתופפתי בצלו. הגבאי ר' מרדכי היה עוסק באותן שעות בסידור בהמ"ד לכבוד שבת, וגם היה מביא ספרים חדשים לאוצה"ס שבנה ושכלל.

בערב שבת אחד הביא ר' מרדכי ספר "תולדות יעקב" על מסכת ביצה. המדובר בספר קדמון מיוחד מאד שמבאר ביאורים נפלאים בגפ"ת במסכת זו ועומד על הרבה קושיות. את הספר לא היה ניתן להשיג הרבה שנים, והנה הוא יצא במהדורה חדשה מאירת עיניים, ועכשיו הובא לביהמ"ד.

ר' מרדכי הכריז בקול מלא שמחה ואהבת תורה [שעודנו זכור לי ומצלצל באוזניי] על הבאת הספר תוך כדי שהוא שואל האם מישהו זקוק לו עתה.

באותה שעה ישבו בבהמ"ד שני יהודים ולמדו. אחד מהם הגיב בזלזול לבשורה של ר' מרדכי ובשורתו על הספר החדש, באומרו למה קונים ספרים שבקושי משתמשים בהם, האם לא עדיף לקנות סידורים וחומשים שבהם משתמשים כל הזמן.

ר' מרדכי שמע את דבריו, ובסבר פניו הסבלני השיב לו: אני מחזיק בביתי גמ"ח תרופות, ויש שם כל-מיני תרופות. יש 'אקמול' שאנשים נזקקים לו תמיד, ויש לי גם תרופה למחלת הנפילה. במשך כמה שנים שכבה התרופה למחלת הנפילה בלי שימוש, עד שפעם אחת בליל שבת, בשעה 3 בלילה, דפקו שתי נשים בביתי ושאלו האם יש לי את התרופה הזאת, שכן הם צריכים אותה בדחיפות עקב התקפה אצל אחד מבני-ביתם ותרופה זו נצרכת לו ובלעדיה הרי הוא במצב של פיקוח נפש.

הם סיפרו שהגיעו מהקצה השני של העיר, והיו כבר בכמה גמחי"ם ולא מצאו את התרופה, עד שהגיעו אליי ונתתיה להם.

ר' מרדכי פנה אל היהודי שזלזל ואמר: ברצוני לשאול אותך, איזו תרופה כדאי יותר להחזיק בגמ"ח, אקמול שרבים צריכים לו, אבל אפשר להסתדר בלעדיו, או תרופה שאמנם צריך אותה רק פעמים נדירות, אבל אז יתכן שהיא בבחינת פיקוח נפש.

והשלים ר' מרדכי את תשובתו: בסידורים וחומשים משתמשים כל יום, אבל אפשר להסתדר גם עם סידור וחומש ישנים קצת. אבל הספר הזה, 'תולדות יעקב', אמנם לא זקוקים לו כל יום, אבל כשצריכים א"א בלעדיו וזה פיקוח נפש בשבילם.

ילד קטן הייתי אז, אבל עד היום אני זוכר אני זוכר את השקט שהשתרר בבית המדרש, ואת ההרגשה בנכונות הדברים שנאמרו כדי להמחיש את ההשקפה הנכונה. דברים אלו נצורים בלבי, וכבר שימשו אותי בכמה הזדמנויות בחיי, כשהייתי צריך להשיב דבר לאנשים.