מיד למחרת, נשמעות דפיקות על דלת-התא בבית הסוהר

סיפור נוסף סיפר הרה"ג רבי יעקב שיש, וגם בו יש מסר אמוני יוצא מגדר הרגיל. הרב שיש שמע את הסיפור מהגאון רבי יהודה אריה שוורץ, רבה של 'נחלת סירוקה' בקרית הרצוג, שאמר ששמע את הסיפור ממקור ראשון.

אברך ת"ח, סיפר הגרי"א שוורץ, שלמד כמה שנים בכולל, נכנס לעסקים, ובתוך זמן קצר נקלע לתסבוכת בענין הצהרת-הון, הנחשבת לאחת ה'עבירות' החמורות. כשהובא לבית המשפט גזר עליו השופט 3 שנים בבית הכלא, ולא תהיה לו גם את הזכות לקצר את המאסר בשליש בשל התנהגות טובה.

גזר הדין של השופט היה חמור במיוחד, ולא זכור שעונש כה חמור נגזר אי-פעם על עבירה פלילית שכזו. הת"ח נכנס לכלא ובהיותו אדם ירא-שמים הבין שהוא יושב בכלא לא על הצהרות-ההון הכוזבות שלו, אלא על חטא חמור אחר. הוא ניסה לחשוב מה היה החטא הזה, ולא הצליח.

לאחר 17 חודשים שבהם ישב בכלא, הגיעו לבית הכנסת שבבית הסוהר עלונים לשבת. הוא פותח אחד מהם וקורא שם את הסיפור הנודע על החפץ חיים שעָסַק בעניינו של יהודי שהשכיר דירה לאלמנה, והיא לא שילמה לו את שכר-הדירה.

כאשר גם לאחר התראות חוזרות-ונשנות מצדו, עדיין לא העבירה לו האלמנה את הכסף, הגיע בעל הדירה וגירש אותה ואת ילדיה, והוציא אותם לרחוב, עם כל החפצים. כאשר ירד גשם נאלצה האלמנה לחפש מסתור לה ולילדיה.

החפץ חיים ששמע על המעשה, אמר שלמרות שהקב"ה הוא ארך-אפים ורב חסד ואמת, אבל יש עוונות שעליהם משלמים גם כאן בעולם הזה. ואכן, לאחר תקופה חלה היהודי במחלת הכלבת, ובגלל סכנת ההתדבקות איש לא רצה לטפל בו, עד שמת. גם בקבורתו סרבו אנשי הח"ק לטפל בו, עד שבאו בניו וקברוהו ממש בקבורת כלב.

הת"ח שלנו קורא את המעשה, ובשרו נעשה חידודין-חידודין. הוא נזכר במעשה שאירע אצלו, כאשר טיפל בהשכרתה של דירת-אחיו, ופעם השוכרת היתה אלמנה, וגם היא לא שילמה את שכר-הדירה, ולאחר התראות הוציא את חפציה לרחוב, יחד איתה.

לאחר שקרא את הסיפור של החפץ חיים, נחרד מאוד לנפשו, והתקשר מיד מהטלפון הציבורי בכלא לאחיו, וביקש שישיג את הטלפון של האלמנה ההיא.

לאחר מאמצים רבים הצליחו לאתר את המספר. הת"ח מתקשר אליה בבכי, מספר את סיפורו, ומתחנן שתמחל לו, אבל היא ממאנת לסלוח.

מה שעשית לי היה בבחינת חטא בל-יכופר, ולי ולילדיי נגרמה טראומה קשה, הספוגה עד היום בעצמותינו, עד כדי כך שילדיי זקוקים לטיפול, אמרה.

הת"ח לא הרפה, ובמשך חצי שעה בכה ובכה, ואמר שהוא מוכן לשלם לה סכום כסף גדול מאוד, והעיקר שתסלח. כדרכן של נשים צדקניות, בסופו של דבר אמרה האלמנה 3 פעמים שהיא מוחלת.

והנה, מיד למחרת בבוקר נשמעות דפיקות על דלת תאו של הת"ח. 'מנהל הכלא מבקש לשוחח איתך', אמרו. הוא ניגש ללשכת המנהל, שאומר לו ש...הוא משוחרר.

מה קרה? - יש לנו עומס גדול בבית הכלא, ועל פי ההוראה מגבוה הוחלט לשחרר את מי שנותרו לו רק 5 חודשים. חשבנו שלאחר ניכוי השליש, נגיע ל-5 חודשים, ונשחררך. אבל אז ראינו בתיק שהשופט ניתק ממך את זכות השליש.

פנינו לחלונות הגבוהים שהסכימו, בשל העומס הרב, לחרוג מגזירת השופט, ולנכות לך את השליש בעבור התנהגות טובה, ובצרוף 5 החודשים - הינך משוחרר!

מדהים.