"ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלקיך ולביתך" (כ"ו, י"א) - מודה על מה שיש

על פי החסידות, שמחה אמתית איננה נובעת מכמות הרכוש שיש לאדם, אלא מהיכלת שלו לקשר את הרכוש הזה אל הקדוש ברוך הוא. כשאדם יודע שכל מה שיש לו הוא מתנה מדיקת שנשלחה אליו כדי למלא שליחות בעולם, השמחה שלו הופכת לנצחית ורוחנית. הוא אינו מדאג מ"מה שאין לו", אלא חוגג ומודה על "מה שיש לו".